פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"פ
1535/01
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
המ
בקש
:
התובע הצבאי הראשי
נגד
המשיב
:
אל"מ
רחמים כהן
בקשת
רשות ערעור על החלטתו של בית הדין
הצבאי
לערעורים מיום 25.1.2001 בב"ש 77/00
שניתן
על ידי כבוד השופטים אלוף אילן שיף,
אל"מ
מיכה לינדנשטראוס ואל"מ שי יניב
בשם
המבקש: עו"ד אל"מ עינת רון
בשם
המשיב: עו"ד רס"ן (מיל') אייל
רוזובסקי
החלטה
1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין הצבאי לערעורים, לפיה נדחה ערעור המבקש על החלטת בית הדין הצבאי המיוחד ונתקבל ערעורו שכנגד של המשיב, ובה נקבע כי על המבקש להעביר למשיב תרשומות בדבר שיחות אותן ניהל בודק פוליגרף עם המתלוננות אשר תלונתן הובילה לכתב האישום שהוגש כנגד המשיב. בגדר הבקשה מתבקש גם צו ביניים שימנע את העברת התרשומות המבוקשות למשיב עד להחלטה בבקשה העיקרית.
2.במסגרת התשובה לבקשה טען המשיב טענה מקדמית ולפיה ההחלטה נשוא הבקשה אינה באה בגדרו של סעיף 440ט(א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו1955- (להלן - סעיף 440ט(א)) ושלפיכך לא עומדת למבקש זכות שבדין לבקש רשות ערעור לפני בית משפט זה. לפי החלטתי מיום 28.3.01 הגיב המבקש על טענה זו.
3.דין טענתו המקדמית של המשיב להתקבל. סעיף 440ט(א) קובע כי
"פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים שניתן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון אם נתקבלה רשות לכך בפסק הדין או מאת נשיא בית המשפט העליון או משנהו".
מהוראת סעיף זה עולה כי בהעדרו של פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים שניתן במסגרת ערעור על בית דין צבאי לא מתקיימת זכות לבקש רשות ערעור. החלטת בית הדין הצבאי לערעורים לא היוותה פסק דין כאמור. המסגרת הדיונית בה ניתנה החלטה זו היא הוראת סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-. כבר נקבע ברע"פ 4207/96 (טרם פורסם) כי לא קיים בצדו של מסלול הערר הקבוע בהוראת סעיף זו מסלול מקביל של בקשת רשות ערעור.
אמנם הלכה זו לא התייחסה לדיני הערעור בתוך המערכת הצבאית. עם זאת, כמו שכתב בית הדין הצבאי לערעורים בהחלטתו, נוהגים לפרש את הוראות סעיף 307 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו1955-, הדנה בזכות העיון של הנאשם בחומר החקירה, ברוח סעיף 74 הנ"ל ומן הראוי, מטעמים של הרמוניה שיפוטית, שלא יהיה הבדל גם בין דיני הערעור בשתי המערכות. כמו שנאמר לעיל אין ההחלטה נשוא הבקשה שלפני "פסק דין" כמשמעותו בסעיף 440ט הנ"ל, כשהוא לעצמו, ואין נשוא הבקשה בא גם בגדר אחד מארבעת המקרים המנויים בסעיף 415 לחוק הנ"ל, שבאו להרחיב את תחומי התפרשותה של הגדרת "פסק דין".
הבקשה נדחית. ממילא מתבטלת הבקשה לצו ביניים.
ניתנה היום, כ"ד חשוון תשס"ב
(9.12.2001).
המשנה
לנשיא