החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 1556/00יבגני ריגובסקי נ. משטרת כפר סבא

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
מעצרים · הארכת מעצר לצורך חקירהערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מעצר

העורר ערר על החלטת בית המשפט המחוזי שאישרה מעצר למשך 12 ימים לצורך חקירה בחשד לשוד וסחיטה. בית המשפט העליון נמנע מלהתערב בהחלטה, בין היתר בשל חשש ממשי לשיבוש החקירה, והורה על השלמת תסקיר שירות המבחן לקראת דיון חוזר בבית משפט השלום. הערר נדחה.

העובדות

העורר נעצר בחשד לעבירות של שוד, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, שוד מזוין ואיום בנשק. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו ב-15 ימים בשל חשש לשיבוש חקירה, שיבוש משפט והימלטות, ובית משפט השלום הורה על מעצר למשך 12 ימים. בית המשפט המחוזי דחה את הערר, וצוין כי לטענת המדינה העורר ניסה לשבש את החקירה גם לאחר מעצרו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שאישר הארכת מעצרו של העורר לתקופה של 12 ימים לצורך חקירה?
  2. 2.האם קיים חשש ממשי לשיבוש הליכי החקירה המצדיק את המשך מעצרו של החשוד?

הלכות

  1. 1

    מקום בו החקירה מתמשכת והצורך בהמשך המעצר ממשיך להתקיים, וללא ניתן להשיג את מטרת המעצר בערובה פחות פוגענית, ראוי לבחון מעת לעת את הצורך בהמשך המעצר, וקציבה מתונה של תקופות המעצר מאפשרת בחינה מתחדשת כזו.

    ״ואכן, מקום בו החקירה מתמשכת, והצורך בהמשך המעצר של החשוד ממשיך להתקיים, ולא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • מעצר
  • הארכת מעצר
  • שיבוש הליכי חקירה
  • ערר
  • חשש ממשי
  • חומר חסוי
  • ערובה

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

1556/00

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

ה

עורר

:

יבגני ריגובסקי

נגד

המשיב

ה :

משטרת כפר סבא

ערר

על החלטת בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו

מיום 27.2.2000

בתיק

ב"ש 90437/00 שניתנה על ידי

כבוד

השופט צבי הרטל

תאריך

הישיבה: כג' באדר א' תש"ס (29.2.2000)

בשם

העורר: עו"ד רונית רובינסון

בשם

המשיבה: עו"ד יאיר חמודות

החלטה

1.העורר נעצר ביום 22.2.2000 בשעת ערב והובא לפני בית משפט השלום למחרת ביום 23.2.2000. המשטרה ביקשה בבית משפט השלום להאריך את מעצרו של העורר לתקופה של 15 ימים. בבקשה נכתב כי העורר נחשד בביצוע עבירות של שוד, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, שוד מזוין ואיום בנשק. עילות המעצר שהמשטרה טענה להן בכתב הבקשה היו החשש מפני שיבוש הליכי חקירה ומפני השפעה על עדים לצורך הדחתם, חשש מפני שיבוש הליכי משפט, והחשש מפני הימלטות מן הדין.

בית משפט השלום הורה על מעצרו של העורר למשך 12 יום, עד ליום 5.3.2000 בשעה 14:00. את החלטתו נימק בכך כי "על-פי החשד המדובר בחבר או ראש כנופיה אשר מטיל חיתתו ואימתו על בני נוער ומבוגרים, ושודדים את כספם תוך איום בנשק וכיוצא בזה". הערר שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט המחוזי מצא על-פי החומר הסודי שהוצג בפניו כי המדובר בפרשה סבוכה וכי בנסיבות המקרה יש עילה להארכת המעצר לתקופה שנקבעה. בית המשפט קבע כי קיים חשש ממשי לשיבוש הליכי החקירה אם ישוחרר העורר ממעצרו. עם זאת המליץ בפני המשטרה לשקול את האפשרות לשחרר את העורר עוד קודם למועד שנקבע כאמור אם תסתיים החקירה. בית המשפט המחוזי הורה לשירות המבחן להגיש תסקיר לעניין מעצרו של העורר ולהביאו בפני בית משפט השלום.

2.כנגד החלטה זו משיג העורר. באת כוחו מציינת כי המדובר בתקופת מעצר ארוכה שאין לה הצדקה ככל שהיא נועדה לקיום הליכי חקירה. באשר לחשש מפני שיבוש הליכי החקירה הרי שאין ליתן משקל רב לעילה זו משום שהעורר יכול היה לפגוע בחקירה, אילו רצה בכך, עוד בטרם נעצר, משהחלו לזרום למשטרה תלונות על מאסר. היא הדגישה גם כי קשה לעורר להתמודד עם טענה זו בשל שהיא נסמכת על חומר חסוי שהובא לעיון בית המשפט. נציג המדינה היה נכון היום לחשוף מקצת מן החומר הזה והסביר כי גם לאחר מעצרו ניסה העורר לשבש את החקירה, הפנה איומים כלפי מתלוננים שפגש בהם במהלך מעצרו, ואף עשה שימוש בפלאפון שברשותו כדי לנסות ולשבש את החקירה.

להשקפת המדינה, חייב העורר להימצא במעצר כל עת החקירה שכן אחרת הוא ישבש אותה ויסכלה. נציג המדינה ציין כי אכן קציבת תקופת מעצר של שניים עשר ימים, מלכתחילה ובבת-אחת, היא חריגה, אך הוא סבור כי בנסיבות החריגות של החקירה הקשה הזו לא היה מנוס מכך. נציג המדינה אף הצהיר כי בכוונת התביעה לבקש להאריך את מעצרו של העורר משתסתיים התקופה האמורה.

ואכן, מקום בו החקירה מתמשכת, והצורך בהמשך המעצר של החשוד ממשיך להתקיים, ולא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה שפגיעתם בחרותו של החשוד פחותה, ראוי לבחון מעת לעת את הצורך בהמשך המעצר. קציבה מתונה של תקופות המעצר מאפשרת בחינה מתחדשת כזו. בענייננו, מסביר נציג המדינה, כי מתוך ששת ימי המעצר שחלפו הוקדשו לפחות מחצית מהם לקיום הדיונים בבתי המשפט וכי בפועל מתברר אין מדובר בקציבה מופרזת של ימי מעצר.

עיינתי במפרט פעולות החקירה שכבר בוצעו, ובהודעה על הפעולות שבדעת המשטרה עוד לבצע, בימים הקרובים כמו גם בתיק המשטרה שהוגש לעיוני, והחלטתי, לא בלי היסוסים, שלא להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. כפי שהורה בית המשפט המחוזי, מתבקש שירות המבחן למבוגרים להשלים את הצעת התסקיר בעניינו של העורר עד ליום א' הקרוב, מועד בו ידון עניינו מחדש בבית משפט השלום.

התוצאה היא כי הערר נדחה.

ניתנה היום, כג' באדר א' תש"ס

(29.2.2000).

ש

ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00015560.

W01

/אמ

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • בשפ 1556/00
  • בש 90437/00

הלכות

  1. 1מקום בו החקירה מתמשכת והצורך בהמשך המעצר ממשיך להתקיים, וללא ניתן להשיג את מטרת המעצר בערובה פחות פוגענית, ראוי לבחון מעת לעת את הצורך בהמשך המעצר, וקציבה מתונה של תקופות המעצר מאפשרת בחינה מתחדשת כזו.