פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 1560/19 דוד אליהו נ. רותם קרוב

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערעור התקבל במובן זה שהתיק הוחזר לבית המשפט קמא לצורך קיום דיון קצר וחקירת המשיבה. בית המשפט קבע כי השאלה המרכזית היא האם הרישום משקף את הבעלות האמיתית, ולא הברחת נכסים, והנטל להוכיח את אי-התאמה מוטל על המערערים. לא נקבעה מסקנה לגופו של עניין.

העובדות

הנכס נרכש בשנת 2010, והמשיבה הייתה מכירה את הקבלן עוד קודם לכן. המחלוקת נוגעת לשאלה האם הרישום על שם המשיבה משקף את הבעלות האמיתית בנכס.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הרישום בטאבו משקף את הבעלות האמיתית בנכס או שמא יש לבחון את הבעלות האמיתית מעבר לרישום?
  2. 2.האם יש צורך להידרש לסעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל ולשאלה אם המערערים הם נושים לצורך ההכרעה?

הלכות

  1. 1

    השאלה המרכזית היא האם הרישום משקף את הבעלות האמיתית, ולא שאלה של הברחת נכסים, ולכן אין הכרח להידרש לסעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל.

    ״השאלה היא – האם הרישום משקף את הבעלות האמיתית, באשר לעיתים יש הרושמים נכסים לא על שמם.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בנושא זה הנטל מוטל על המערערים להוכיח כי הרישום אינו משקף את הבעלות, והנטל אינו קל.

    ״ברי כי בנושא זה, הנטל הוא על המערערים להוכיח כי לא כך הדבר, והנטל אינו קל.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רישום
  • בעלות אמיתית
  • הברחת נכסים
  • הוצאה לפועל
  • נושים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"א

1560/19

לפני:

כבוד השופט י' עמית

המערערים:

1. דוד אליהו

2. ערן אליהו

3. דוד ארמה

4. אילון ארמה

5. שאול ארמה

נ ג ד

המשיבים:

1. רותם קרוב

2. אליה יריב

3. בנק הפועלים בע"מ

ערעור על פסק דינו

של בית המשפט המחוזי נצרת בת"א

034413-06-17 שניתן ביום 15.01.2019 על ידי

כבוד השופט ש' אטרש

תאריך הישיבה:

ג' באלול התשע"ט

(3.9.2019)

בשם המערערים:

עו"ד דורון זר

בשם המשיב 1:

עו"ד אסף פריאל ועו"ד יואב

לוי

בשם המשיב 2:

בעצמו

בשם המשיב 3:

עו"ד עופר סולומונוב

פסק-דין

דומה כי השאלה המרכזית אינה שאלה של הברחת נכסים, לאור העובדה שככל הנראה אין עליה מחלוקת,

שהנכס נרכש בשנת 2010, עוד קודם הייתה למשיבה היכרות עם הקבלן.

השאלה היא – האם הרישום משקף את הבעלות האמיתית, באשר לעיתים יש הרושמים נכסים לא על שמם. לכן, דומה כי ההידרשות לסעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל והשאלה אם המערערים הם נושים אם לאו אינה נדרשת בהכרח לענייננו.

ברי כי בנושא זה, הנטל הוא על המערערים להוכיח כי לא כך הדבר, והנטל אינו קל.

מבלי להביע עמדה לגבי סיכויי התביעה, בית המשפט הביע דעתו הלכאורית כי לא היה מקום למחיקת התביעה על הסף, טרם נשמעו ראיות, ולו במסגרת ישיבה קצרה שבה תיחקר המשיבה.

אשר על כן, קיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט כי התיק יוחזר לבית המשפט קמא, אשר יקבע ישיבה תוך זמן קצר ככל שניתן, בכפוף לאילוצי יומנו, לחקירה קצרה של המשיבה, אשר תגיש תצהיר מפורט ככל שניתן בצירוף כל האסמכתאות שברשותה, ועדים נוספים, אם בכלל, שייחקרו בקצרה.

הצדדים מסכימים כבר כעת לגילוי ועיון הדדי מקסימלי.

כל צד שומר על טענותיו.

בית המשפט הביע דעתו הלכאורית כי תהא תוצאת פסק הדין אשר תהא – הבנק לא אמור להיפגע.

אשר על כן, הערעור מתקבל אך ורק במובן זה שהתיק מוחזר לבית משפט קמא. אין צו להוצאות. פיקדון יוחזר למפקידו.

ניתן

היום, ג' באלול התשע"ט (3.9.2019), בנוכחות הצדדים.

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1השאלה המרכזית היא האם הרישום משקף את הבעלות האמיתית, ולא שאלה של הברחת נכסים, ולכן אין הכרח להידרש לסעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל.
  2. 2בנושא זה הנטל מוטל על המערערים להוכיח כי הרישום אינו משקף את הבעלות, והנטל אינו קל.