ע"א 1560/19 דוד אליהו נ. רותם קרוב

דומה כי השאלה המרכזית אינה שאלה של הברחת נכסים, לאור העובדה שככל הנראה אין עליה מחלוקת,

שהנכס נרכש בשנת 2010, עוד קודם הייתה למשיבה היכרות עם הקבלן.

השאלה היא – האם הרישום משקף את הבעלות האמיתית, באשר לעיתים יש הרושמים נכסים לא על שמם. לכן, דומה כי ההידרשות לסעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל והשאלה אם המערערים הם נושים אם לאו אינה נדרשת בהכרח לענייננו.

ברי כי בנושא זה, הנטל הוא על המערערים להוכיח כי לא כך הדבר, והנטל אינו קל.

מבלי להביע עמדה לגבי סיכויי התביעה, בית המשפט הביע דעתו הלכאורית כי לא היה מקום למחיקת התביעה על הסף, טרם נשמעו ראיות, ולו במסגרת ישיבה קצרה שבה תיחקר המשיבה.

אשר על כן, קיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט כי התיק יוחזר לבית המשפט קמא, אשר יקבע ישיבה תוך זמן קצר ככל שניתן, בכפוף לאילוצי יומנו, לחקירה קצרה של המשיבה, אשר תגיש תצהיר מפורט ככל שניתן בצירוף כל האסמכתאות שברשותה, ועדים נוספים, אם בכלל, שייחקרו בקצרה.

הצדדים מסכימים כבר כעת לגילוי ועיון הדדי מקסימלי.

כל צד שומר על טענותיו.

בית המשפט הביע דעתו הלכאורית כי תהא תוצאת פסק הדין אשר תהא – הבנק לא אמור להיפגע.

אשר על כן, הערעור מתקבל אך ורק במובן זה שהתיק מוחזר לבית משפט קמא. אין צו להוצאות. פיקדון יוחזר למפקידו.