פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 1588/01 רפי בונן נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

נזיקין · פיצויים לנפגעי תאונת דרכים - קביעת נכותערעור וערעור שכנגד על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתביעת נזיקין בגין תאונת דרכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור וערעור שכנגד בתביעת נזיקין בגין תאונת דרכים משנת 1996. נקבע כי טענת בונן, לפיה המומחה האורטופד לא התייחס לשבר בקונדיל ולפגיעה העצבית בקביעת הנכות, אינה מבוססת, שכן חוות הדעת מתייחסת לכל אלה. לא נמצאה עילה להתערבות בקביעות בית המשפט המחוזי, ולא נפסקו הוצאות.

העובדות

בתאונת דרכים שאירעה בשנת 1996 נפגעו שני המערערים, שתבעו את המשיבה לתשלום נזקיהם. בית המשפט המחוזי קבע נכויות רפואיות ותפקודיות לשניהם ופסק הפסדי השתכרות והוצאות. בית המשפט המחוזי תיקן בהחלטה נפרדת את אחוזי הנכות הרפואית המשוקללת, בלי לשנות את הנכות התפקודית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם נכותו הרפואית של בונן נקבעה כראוי בשל שבר בקונדיל אוקסיפיטלי ופגיעה עצבית, או רק בשל הפרעה בתנועות הצוואר?
  2. 2.האם יש להתערב בקביעות העובדתיות של בית המשפט המחוזי בדבר הנכות הרפואית והתפקודית של המערערים?

הלכות

  1. 1

    המומחה האורטופד התייחס בחוות דעתו לשבר בקונדיל, לפגיעה העצבית ולהגבלות התנועה בעת קביעת הנכות הרפואית, ולכן אין לקבל את הטענה כי הפגיעות לא נשקלו.

    ״עולה מן האמור, שד"ר הנדל התייחס לפגיעה בקונדיל אוקסיפיטלי שמאלי, כמו גם לפגיעה העצבית ולהגבלות בתנועת הצוואר, עת קבע למערער נכות רפואית של 15%.״

מילות מפתח

  • תאונת דרכים
  • נכות רפואית
  • נכות תפקודית
  • שבר בקונדיל אוקסיפיטלי
  • פגיעה עצבית
  • הפסדי כושר השתכרות
  • המוסד לביטוח לאומי
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

1588/01

וערעור שכנגד

בפני: כבוד

המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופט ת' אור

כבוד

השופט י' טירקל

המערערים: 1.

רפי בונן

2.

פרוספר ממן

נ

ג ד

המשיבים: 1.

מנורה, חברה לביטוח בע"מ

2.

משה אלי דעבול

ערעור

וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 1578/97 שניתן

ביום 15.1.01 על ידי כבוד השופט א' בן זמרה

בשם

המערערים: עו"ד עמוס גבעון

בשם

המשיבים: עו"ד עוזי לוי

פסק-דין

השופט ת' אור :

1.המערערים (המשיבים-שכנגד), רפי בונן ופרוספר ממן, תבעו את המשיבה (המערערת-שכנגד) לתשלום נזקיהם בתאונת דרכים אשר אירעה ביום 11.7.96, ואשר בה נפגעו שניהם.

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק ביום 15.1.01, כי נכותו הרפואית המשוקללת של המערער 1, רפי

בונן ( להלן: בונן ), בעקבות התאונה עומדת על 63%, וכי נכותו התפקודית עקב התאונה עומדת על 40%. כן נפסק, כי נכותו הרפואית המשוקללת של המערער 2, פרוספר ממן ( להלן: ממן ), בעקבות התאונה עומדת על 55%, וכי נכותו התפקודית בעקבותיה עומדת על 30%. בהתאם לכך נפסקו למערערים הפסדי כושר השתכרות לעבר ולעתיד, וכן הוצאות שונות הכרוכות בתאונה.

בהחלטה מיום 1.4.01, בבש"א 5278/01, תיקן בית המשפט המחוזי טעויות שונות שנפלו בפסק הדין. אחד התיקונים התייחס לנכותו הרפואית המשוקללת של בונן, שהועמדה על 58%. תיקון אחר התייחס לנכותו הרפואית המשוקללת של ממן, שהועמדה על 52.68%. בהחלטה לא נקבע שינוי כלשהו בנכות התפקודית, שנפסקה למערערים בפסק הדין .

2.בערעור ובערעור-שכנגד מעלים הצדדים טענות שונות, הנוגעות בעיקר להכרעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי, שהיוו בסיס לקביעת הנכות הרפואית והתפקודית של המערערים, וכן לסכומי הפיצויים שנפסקו למערערים בראשי נזק שונים. כן מועלית בערעור ובערעור-שכנגד טענה ביחס לניכויי הגמלאות ששולמו למערערים על ידי המוסד לביטוח לאומי. לאחר עיון בפסק דינו המנומק של בית המשפט המחוזי ובטענות הדדיות של באי כוח בעלי הדין בסיכומיהם, המסקנה המתבקשת היא כי אין מקום להתערב בפסק הדין .

3.טענה אחת אותה מעלה בונן, לו היתה מבוססת, היה בה כדי להשפיע על הכרעתנו בערעור. הטענה היא, כי על אף שהמומחה בתחום האורטופדיה, שבדק אותו, קבע שנגרמו לו שבר בקונדיל אוקסיפיטלי שמאלי ופגיעה עצבית בעקבות זאת, לא נקבעו לבונן אחוזי נכות רפואית בעקבות פגיעות אלה, אלא רק בשל הפרעה בתנועות הצוואר. אלא שטענה זו אינה מבוססת. ב"כ המשיבה הפנה אותנו לחוות הדעת של המומחה האורטופד, ד"ר דוד הנדל, בה מצוין בפרק "סיכום ומסקנות" כדלהלן:

"האבחנה הסופית היא שבר בקונדיל אוקסיפיטלי שמאלי, ללא שברים נוספים, אך עם פגיעה בעצבים קרניאליים... מבחינה אורטופדית, ניתן לראות בשבר זה, כשבר בעמוד השדרה הצווארי וסביר שיגרום לכאב, מתיחות בשרירים והגבלת תנועה ... לאור זאת אקבע נכות צמיתה בסך 15%...".

עולה מן האמור, שד"ר הנדל התייחס לפגיעה בקונדיל

אוקסיפיטלי שמאלי, כמו גם לפגיעה העצבית ולהגבלות בתנועת הצוואר, עת קבע למערער נכות רפואית של 15%. לפיכך, אין לקבל את טענת המערער לפיה לא התייחס המומחה לפגיעה בגולגולת ולפגיעה העצבית בעת קביעת הנכות הרפואית.

4.הערעור והערעור-שכנגד נדחים. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ש ו פ ט

המשנה לנשיא ש' לוין :

אני מסכים. המשנה לנשיא

השופט י' טירקל :

אני מסכים. ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור.

ניתן היום, ג' בחשון תשס"ג (9.10.2002).

המשנה

לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 5278/01

הלכות

  1. 1המומחה האורטופד התייחס בחוות דעתו לשבר בקונדיל, לפגיעה העצבית ולהגבלות התנועה בעת קביעת הנכות הרפואית, ולכן אין לקבל את הטענה כי הפגיעות לא נשקלו.