פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 1603/16 ע"א 1603/16

ניתן ביום

בקצרה

מקרקעין · פרשנות הסכם שיתוף במקרקעיןערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערכאה הדיונית פירשה הסכם שיתוף במקרקעין משנת 1986 לטובת המשיבים, שרכשו את יתרת השטח, והזכות לבניית יחידת דיור נוספת הוכרה להם. בית המשפט העליון דחה את הערעור ואימץ את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. נוסף על כך נקבע כי אין סבירות בפרשנות לפיה בעל המגרש ויתר על זכויות בנייה עתידיות ביתרת השטח. המערערים חויבו בהוצאות בסך 25,000 ש"ח.

העובדות

ההסכם נערך בשנת 1986 בין בעל מגרש למערערים שרכשו ממנו שטח של 1000 מ"ר והקימו עליו בית בשטח של 300 מ"ר. המשיבים רכשו בשנת 2008 את יתרת השטח, בשטח של 4000 מ"ר. המחלוקת נסבה על זכאות לבניית יחידת דיור נוספת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.כיצד יש לפרש הסכם שיתוף במקרקעין לעניין הזכות לבנות יחידת דיור נוספת בשטח המגרש

הלכות

  1. 1

    פרשנות הסכם השיתוף על פי תכליתו, לשונו, הגיונם של דברים והתנהגות הצדדים לאורך השנים מובילה למסקנה שהזכות לבניה נוספת שייכת למשיבים

    ״קשה להלום כי בעל המגרש אשר בעת חתימת הסכם השיתוף שייר לעצמו שטח של 4 דונם מתוך 5 דונם ויתר על זכויות בניה עתידיות ביתרת השטח״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הסכם שיתוף
  • מקרקעין
  • פרשנות הסכם
  • זכויות בניה עתידיות
  • יחידת דיור נוספת
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו

כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א

1603/16

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופט א' שהם

המערערים:

1.

פרופ' שמעון שטראוס

2. ג'ניה שטראוס

נ ג ד

המשיבים:

1.

ירון נאור

2. יניב נאור

ערעור על פסק דינו

של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 41995-10-10 שניתן ביום 13.1.2016

על ידי כב' השופט ח' טובי

תאריך הישיבה:

א' בתמוז התשע"ז (25.6.2017)

בשם המערערים:

עו"ד יצחק פרוינד; עו"ד דוד כהן

בשם המשיבים:

עו"ד יואב פרוכטמן; עו"ד דוד פאר

פסק-דין

1.בין הצדדים נתגלעה מחלוקת לגבי פרשנות הסכם שיתוף במקרקעין. ההסכם נעשה בשנת 1986 בין בעל המגרש לבין המערערים, שרכשו מבעל המגרש שטח של 1000 מ"ר מתוך שטח של 5000 מ"ר, והקימו עליו בית בשטח של 300 מ"ר. המשיבים רכשו מבעל המגרש בשנת 2008 את יתרת השטח (4000 מ"ר).

הנפקות של המחלוקת היא אם המערערים הם הזכאים לבנות בשטחם יחידת דיור נוספת בשטח של 300 מ"ר (ובסה"כ 2 יחידות דיור על שטח של 1000 מ"ר), או שהמשיבים הם הזכאים לכך (ובסה"כ 2 יחידות דיור על שטח של 4000 מ"ר).

2.בית משפט קמא בחן את הסכם השיתוף, על פי תכליתו, לשונו, הגיונם של דברים והתנהגות המערערים לאורך השנים ופסק כי יש לפרש את ההסכם לשיטתם של המשיבים.

על מסקנה זו של בית משפט קמא, נסב הערעור דכאן.

3.לאחר ששמענו טיעוני הצדדים ועיינו בחומר שבפנינו, איננו רואים מקום להתערבות בפסק דינו של בית משפט קמא ואנו מאמצים אותו מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

4.למעלה מן הצורך, ובהיבט של פרשנות ההסכם, נציין כי קשה להלום כי בעל המגרש – אשר בעת חתימת הסכם השיתוף שייר לעצמו שטח של 4 דונם מתוך 5 דונם – ויתר על זכויות בניה עתידיות ביתרת השטח שנותרה בבעלותו. לטעמנו, פרשנות זו לא רק שאינה עולה בקנה אחד עם הגיונם של דברים, אלא גם אינה מתיישבת עם הוראות הסכם השיתוף, המתייחס במפורש לזכויות בניה עתידיות.

5.אשר על כן, הערעור נדחה. המערערים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 25,000 ש"ח.

ניתן היום, א' בתמוז

התשע"ז (25.6.2017).

ש ו פ ט

ש

ו פ ט

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1פרשנות הסכם השיתוף על פי תכליתו, לשונו, הגיונם של דברים והתנהגות הצדדים לאורך השנים מובילה למסקנה שהזכות לבניה נוספת שייכת למשיבים