ע"א 1622/18 פלוני נ. פלוני

1.

בין המערערת למשיב, בני זוג לשעבר שניהלו עסק למסחר בתכשיטים בבולגריה, שניהם תושבי חוץ, התגלעה מחלוקת בענין הבעלות ביהלום כחול במשקל 7.64 קראט המעובד בשיטת HPHT . בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ש' דותן ) דחה את תביעתה של המערערת להצהיר כי היא הבעלים של היהלום וכי יש להעבירו לידיה. כפועל יוצא, ובהתאם להליך בוררות קודם, היה צריך לעבור היהלום מידיהם של כונסי נכסים המחזיקים בו לידיו של המשיב. על כך הוגש ערעור לבית משפט זה, ובצדו בקשה זו שלפני למתן סעד זמני לפיו היהלום יישאר בידי כונסי הנכסים עד להכרעה בערעור.

2.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים הגעתי למסקנה כי הכף נוטה, ולו במעט, לטובת המערערת, ועל כן דין הבקשה להתקבל. הטעם המרכזי לכך הוא העדר מענה הולם לטענת המערערת לפיה אם הערעור יוכרע לטובתה היא לא תוכל להיפרע מן המשיב.

3.

אכן, מקובלת עליי טענת המשיב כי הנזק שעלול להיגרם מהעברת היהלום לידיו, בהנחה שהערעור יוכרע בסופו של דבר לטובת המערערת, הוא לכל היותר נזק כספי בהיות היהלום "נכס מסחרי" נעדר אלמנטים סנטימנטליים עבור הצדדים. כן מקובלת עליי הטענה כי העובדה שהמשיב הוא תושב חוץ אינה מחייבת כשלעצמה את המסקנה כי יש להורות על עיכוב מסירת היהלום לידיו. ואולם, כאמור, מבין שלל הטענות שהעלו הצדדים, לא סיפק המשיב מענה כלשהו לטענת המערערת לפיה למיטב ידיעתה אין למשיב נכסים בארץ ובחו"ל (סעיף 6 לתצהירהּ; בתגובתה לתשובת המשיב אף הבהירה כי למיטב ידיעתה המשיב כיום אינו בעל ממון). בהינתן הספק הזה, ובהינתן העובדה שהיהלום מוחזק אצל כונסי הנכסים פרק זמן ארוך מאוד (כ- 7 שנים) והמשיב לא הניח תשתית ראויה לטענה כי ערכו של היהלום הולך ופוחת, לא מצאתי כי עיכוב נוסף במסירתו יפגע באופן משמעותי במשיב.

4.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. היהלום יוותר אצל כונסי הנכסים כפי שהיה עד כה, עד להכרעה בערעור. המשיב יישא בהוצאות המערערת בסך 3,000 ₪.