ע"א 1649/15משהב חברה לשיכון בנין ופיתוח בע"מ נ. יונס בהג'ת

1.לפניי בקשת המערערת בע"א 1649/15 (להלן: המערערת ) להורות על הוצאת מסמכים מתיק המוצגים שהגיש המשיב בע"א 1649/15 (להלן: המשיב ), ועל תיקון כתב סיכומיו בהתאמה. הבקשה המתייחסת לשלושה מסמכים שנכללו בתיק המוצגים של המשיב שהוגש ביום 3.12.2015, ואשר סיכומי המשיב בכתב מאותו מועד מתייחסים אליהם: מוצג ו'2 וכן מוצגים י"ד וט"ו. המשיב מתנגד לבקשה.

2.בכל הנוגע למוצג ו'2

- מדובר במסמך שהמשיב הגיש לגביו ביום 11.2.2016, קרי- לאחר הגשת הסיכומים ותיק המוצגים מטעמו, בקשה להגשת המסמך כראיה חדשה בערעור. בהחלטת כב' הרשם לובינסקי מיום 17.2.2016 נקבע כי הבקשה תובא לפני הרכב השופטים שידון בערעורים שבכותרת. כך, שכן לפי המקובל בבית-משפט זה, בקשה להוספת ראיה חדשה נדונה על-ידי ההרכב הדן בערעור עצמו, וזאת במועד הדיון. מהשתלשלות עניינים זו, ברי כי המשיב אינו יכול לחלוק על כך שמוצג ו'2 הוא בגדר ראיה חדשה בערעור. לפיכך, המשיב לא היה רשאי לצרף מסמך זה לתיק המוצגים מטעמו בטרם ניתן היתר לצירופו כראיה חדשה, והוא אף היה מנוע מלהתייחס למסמך זה בסיכומיו בכתב (ראו: תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ). עוד ראו: סעיף 7ב(3) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון מיום 1.11.2010).

בנסיבות אלה, המזכירות תשיב למשיב הן את הסיכומים מטעמו שהוגשו ביום 3.12.2015, והן את תיק המוצגים מטעמו שהוגש באותו היום. בשים לב למועד הדיון הקבוע בהליכים שבכותרת (21.3.2016), המשיב יגיש עד יום 9.3.2016 , סיכומים מתוקנים במקום אלה שיושבו לידיו וכן תיק מוצגים מתוקן בהתאם לאמור לעיל.

3.אשר למוצגים י"ד וט"ו - צודקת המערערת כי מסמכים אלה לא הוצגו לפני בית-המשפט המחוזי טרם מתן פסק-דינו מיום 18.12.2014. עם זאת, לאחר מתן פסק-הדין, הגיש המשיב בקשה לתיקונו (בין היתר לעניין תוספת רכיב של מע"מ). בית-המשפט המחוזי נעתר לבקשה האמורה בהחלטתו מיום 25.1.2015, והורה על תיקון פסק-הדין. בדיקת התיק מעלה כי מוצגים י"ד וט"ו צורפו לבקשת המשיב לתיקון פסק-הדין, שכאמור נדונה והתקבלה בבית-המשפט המחוזי. למען הסר ספק, יובהר כי ערעור המערערת נסוב הן על פסק-הדין והן על ההחלטה שהורתה על תיקונו.

ברגיל, צד לערעור אינו רשאי לצרף לתיק המוצגים מטעמו מסמך שהוגש לבית המשפט קמא לאחר מתן פסק-הדין נושא הערעור, אשר לא עמד בפני הערכאה הדיונית טרם הינתנו, וממילא הוא אינו רשאי להתייחס לאותו מסמך במסגרת סיכומיו בכתב (ראו למשל: ע"א 2254/09 צ.נ. בנייני איכות בנתניה בע"מ נ' קסטנבאום

(25.8.2010); ע"א 7201/13 תביג-ישראל גרוב רבע"מ נ' טויטופלסט בע"מ (15.2.2015), פיסקה 1).

עם זאת, כפי שצוין לעיל, במקרה דנן הוגשה בקשה לתיקון פסק-הדין לאחר הינתנו. משבקשת התיקון נדונה לפני בית המשפט המחוזי ונתקבלה, הרי שהחלטת התיקון הפכה לחלק בלתי נפרד מפסק-הדין עצמו, והערעור עליה הוא בזכות (ראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 139-140 (מהדורה שלישית, 2012)). בנסיבות אלה, בהם מוצגים י"ד וט"ו צורפו לבקשה לתיקון פסק-הדין שהמשיב הגיש לבית-המשפט המחוזי, הבקשה נדונה והתקבלה, והחלטת התיקון הפכה לחלק מפסק-הדין, כי אז לא הייתה מניעה לצרף מסמכים אלה לתיק המוצגים מטעם המשיב, בהיותם "מסמכים שהוצגו לפני בית-המשפט בערכאות הקודמות" (ראו: תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. עוד ראו והשוו: ע"א 170/11 ויינשטיין נ' הפועלים אמריקאי ישראלי בע"מ (23.4.2011), פיסקה 2; ע"א 5804/14 תשובה נ' אופקים סוכנות לביטוח בע"מ (2.6.2015) ע"א 5333/14 נאות חן הנדסה וייזום בע"מ נ' אדמונד

(15.10.2015), פיסקאות 3-4). אשר על כן, אני סבורה כי אין עילה להורות על הוצאת שני המסמכים האמורים מתיק מוצגיו של המשיב כמבוקש על-ידי המערערת, וממילא אין מקום להורות על תיקון סיכומיו של המשיב בהיבט זה.

4.סוף דבר; הבקשה מתקבלת באופן חלקי כאמור בסעיף 2 לעיל. בנסיבות העניין, יישא כל צד בהוצאותיו בהליך שלפניי.

ההחלטה תומצא לצדדים באמצעות הפקסימיליה. יש לוודא קבלתה טלפונית עם בא-כוח המשיב.