ע"א 165/99 סלומון בר ששת נ. קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

בפני בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון, בבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי.

מדובר בהחלטת ביניים במסגרת תביעת המבקש לפיצויים בגין פגיעה בתאונת דרכים. במסגרת הדיון בתיק התבקשה וניתנה חוות דעת מטעם בית המשפט של מומחה לפסיכיאטריה. לטענת המבקש, בפני המומחה הונחו מסמכים הנוגעים למצבו הנפשי של המבקש לפני התאונה. המדובר בבדיקה פסיכולוגית קודמת, מסמכי ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי בדבר נכות שנקבעה למבקש בשל "הפרעה באישיות עם שימוש באלכוהול", ומכתב בא-כוח המשיבה המפנה את תשומת לב המומחה לכך שהמבקש נפגע בתאונה קודמת, וכן סבל מבעיות נפשיות והיה אלכוהוליסט לפני התאונה נשוא התביעה.

העתק מכתבו של בא-כוח המשיב, בצירוף כל המסמכים שנשלחו למומחה, נשלחו גם לבא-כוח המבקש, וכחמישה חודשים לאחר מכן התקבלה חוות הדעת בבית המשפט. או אז ביקש בא-כוח המבקש לפסול את חוות דעתו של המומחה, כיוון שהמסמכים הללו אסורים בהצגה בפני מומחה, כאמור בתקנה 8 (א) לתקנות פיצויים לפנגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז1986-.

בית המשפט דחה את הבקשה מטעמים אחדים: ראשית, משום שהבקשה הוגשה באיחור, רק לאחר שהמבקש עיין בחוות הדעת ולא שבע נחת מתוכנה, ועל אף שידע מספר חודשים קודם לכן כי המסמכים הנדונים הובארו בפני המומחה. עוד נקבע, כי המסמכים לא היוו גורם בעל השפעה נכבדה בשיקולי המומחה, אם כי הוא התייחס אליהם, וכי ניתן לנסות ולרפא את הפגם על ידי שאלות שיוצגו למומחה, ולאחריהן, במידת הצורך, לשקול פעם נוספת את עניין הפסול שבמסמכים.

מן הבקשה שבפני והתצהיר התומך בה נראה, כי המבקש דל אמצעים. יש לבחון, איפוא, אם מתקיימים גם התנאים הנוספים, הנוגעים לסיכויי בקשת הרשות לערער.

נראה לי כי סיכויי המבקש לזכות הם קלושים, הן בשל הנימוקים המפורטים בהחלטת בית המשפט קמא, והן לאור פסיקת בית המשפט העליון, אשר ראה בשאלת פסילתו של מומחה שעיין ב"חוות דעת אסורה", עניין המסור לשיקולו של בית המשפט הדן בעניין, אשר אינו מחייב פסילה אוטומטית של המומחה, ואינו מצדיק מתן רשות ערעור (ראו: רע"א 3358/91, סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' יוסף ציון , לא פורסם; רע"א 3011/94, אלפסי ציון

נ' הדר חברה לביטוח בע"מ , לא פורסם).

אין, איפוא, מקום לפטור את המבקש מהפקדת ערבון. עם זאת, נוכח מצבו הכלכלי של המבקש אני נעתרת לבקשה בחלקה, ומעמידה את סכום הערבון הנדרש על 7,000 ש"ח בלבד (במקום 10,000 ש"ח כמקובל בתיקים מסוג זה).

אשר לבקשה לפטור מאגרה, כיוון שבא-כוח היועץ המשפטי לממשלה לא התנגדה למתן פטור זה, וכיוון שלצורך מתן פטור מאגרה די בכך שההליך מגלה עילה, אני פוטרת את המבקש מתשלום אגרה.