ע"א 1652/09 מרפת בנייה ופיתוח בע"מ נ. אביחי מנלזון

הערעור שבכותרת נסב על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד סגן הנשיא י' זפט) שבו נדחתה תביעה שהגישה המערערת נגד המשיבים להורות על רישום מחצית מן הזכויות בדירה בהרצלייה על-שם המשיב 1. תביעה זו (שהוגשה בשנת 2007) באה בשל רצונה של המערערת לרשום עיקול על זכויותיו של המשיב 1 בדירה, זאת לאור תביעה כספית שהגישה בשנת 2004 נגדו ונגד חברה בשליטתו (התביעה נגד המשיב 1 מושתתת על הטענה כי הוא ערב לחובות החברה). יצוין כי הזכויות בדירה הועברו – עוד בשנת 2003 – למשיבה 2.

בפסק-דינו קבע בית המשפט המחוזי כי המערערת היא בעלת מעמד של תובעת בהליך נגד המשיב 1 (ההליך בבית משפט השלום), וכי טרם הגיעה למעמד של נושה. לכן, כך נקבע, אין בידי המערערת עילה לתבוע בתביעה עצמאית סעדים הנוגעים בקניינו של המשיב 1. עוד נפסק כי בגדר ההליך הכספי (בבית משפט השלום) ניתן להטיל עיקול על זכויותיו של המשיב 1 בדירה המוחזקות – אליבא דהמערערת – בידי המשיבה 2, וככל שזו האחרונה תכפור בכך, ניתן לברר המחלוקת בגדרי בקשה לאישור העיקול. בית המשפט המחוזי ציין בשולי הדברים כי המשיבה 2 הודתה בכך שהעברת מחצית הזכויות בדירה לידיה, בשנת 2003, נעשתה לאור החשש מנושיו של המשיב 1, ובכך יש כדי לבסס את המסקנה כי מדובר בהעברה למראית עין בלבד.

פסק-הדין של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 5.1.2009. הערעור שבכותרת הוגש ביום 22.2.2009, וביום 31.8.2009 ניתן בו צו לסיכומים. המערערת לא הגישה את סיכומיה במועד שנקבע, ולכן ניתנה החלטה ביום 22.8.2010 המתריעה על התוצאות שעלולות לנבוע ממחדל זה. או-אז, ביום 30.8.2010, הגישה המערערת בקשה מוסכמת לדחיית מועדי הגשת הסיכומים בתיק, זאת עד להכרעה בהליך המתקיים בבית משפט השלום – הוא "ההליך העיקרי" שהתוצאה בו, כך נטען, עשויה לייתר את הצורך בבירור הערעור. צוין, כי הצדדים הגישו בקשה לבית המשפט הדן בבקשה לאישור העיקול, לעכב את הכרעתו בעניין זה עד שיתבהר גורל התביעה בבית משפט השלום.

בהחלטתי מיום 12.9.2010 הוריתי על דחיית מועד הדיון לפני הרכב (שהיה קבוע ליום 17.11.2010), וקבעתי כי המערערת תגיש הודעת עדכון שלאחריה, אם יהיה בכך צורך, ייקבע מועד חדש לדיון בהליך. מאז הוגשו כמה הודעות עדכון שדיווחו על התקדמות ההליך בבית משפט השלום.

עתה מונחות לפניי הודעות ובקשות מטעם הצדדים. המערערת מצדה מבקשת לעכב את ההליך לשנים-עשר חודשים נוספים, עד שתתברר התוצאה בערעור בבית המשפט המחוזי על פסק-הדין שניתן בבית משפט השלום. המשיבים מצדם מבקשים כי לנוכח פסק-הדין של בית משפט השלום הדוחה את התביעה העיקרית של המערערת, יימחק הערעור שבכותרת.

לאחר עיון בטענות שלפניי לא מצאתי סיבה מספקת לעכב עוד את קידום הליכי הערעור בבית משפט זה. אין חולק כי פסק-הדין של בית המשפט המחוזי, נשוא הערעור שבכותרת, ניתן בהליך שכל כולו נועד לשרת את האינטרס של המערערת אם תזכה בתביעה בבית משפט השלום. עתה, משנדחתה התביעה בבית משפט השלום, ולאחר שעיינתי בפסק-הדין של בית משפט השלום ובקביעותיו (יצוין כי בית המשפט דחה הן את התביעה נגד החברה הן את הטענות הספציפיות בעניינו של המשיב 1), לא מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשת המערערת לעכב לזמן מ מוש ך נוסף את קידום הליכי הערעור (יודגש כי הערעור הוגש לפני למעלה משנתיים). יצוין, כי מן ההודעות שלפניי לא עלה בידי לפענח אם בעת הזו קיים הליך ערעורי בבית המשפט המחוזי, אם לאו.

לאור האמור, אני מורה כדלקמן: המערערת תבהיר תוך 5 ימים אם היא עומדת על בירור הערעור, או שמא מבקשת למחקוֹ. ככל שתעמוד על קיום הערעור, יינתן צו סיכומי טענות מתוקן.