פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים
ע"א
1718/10
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט
י' דנציגר
המערערת:
מבני עופרים בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. מדינת ישראל - משרד האוצר, רשות המיסים
בישראל
2. עמותת אגודת ש"י מידידי ויז'ניץ מחו"ל
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי בחיפה בת.א. 8890-11-08 מיום 13.1.2010 שניתן ע"י כב' השופט מנחם
רניאל
תאריך הישיבה:
י' באדר ב' התשע"א
(16.3.11)
בשם המערערת:
עו"ד דוד קצוטי
בשם המשיבה 1:
עו"ד קמיל עטילה, עו"ד ציפי קוינט-שילוני
בשם המשיבה 2:
עו"ד משה קמר
פסק-דין
1.
המערערת שילמה מיליוני שקלים כמס רכוש לגבי מקרקעין מסוימים באשר לשנים 1999-1993. המס שולם שנים לא מעטות לאחר שנות החיוב. בשנת 2008 הגישה המערערת תובענה לבית המשפט המחוזי בחיפה ובה תבעה מרשות המס (המשיבה 1) להשיב לה את הסכומים ששילמה. לטענת המערערת לא היא הייתה החייבת במס אלא המשיבה 2 דכאן, שצורפה כצד שלישי בתובענה. בית המשפט המחוזי דחה את התובענה ומכאן הערעור.
2.
במסגרת הליכים שהתנהלו בין המערערת למשיבה 2 נקבע שאכן המשיבה 2 הינה הבעלים של המקרקעין. על בסיס קביעה זו טענה המערערת שהיא זכאית להשבה של המס ששילמה. יש להבהיר, כי מבחינת חוק מס רכוש ומבחינת רשות המס הייתה המערערת הבעלים והיא היא החייבת במס. העובדה שבמערכת היחסים בין המערערת למשיבה 2 נקבעה קביעה אחרת, אין בה, בנסיבות הספציפיות של המקרה, כדי לחייב את רשות המס, מקום שהמערערת הייתה הבעלים הרשום לאורך התקופה הרלוונטית. יתרה מכך, במסגרת ערעור שהוכרע בבית משפט זה ביום 5.9.2010 (ע"א 765/08) נקבע כי על המשיבה 2 לשלם למערערת את סכומי מס הרכוש ששילמה לרשות המס. בדרך זו נסגר המעגל במובן זה שביחסים הפנימיים שבין המערערת למשיבה 2 תישא אכן האחרונה במס. רשות המס לא הייתה צד להליכים הנזכרים וממילא אין היא כפופה, בנסיבות העניין כאמור לעיל, לאותן הכרעות. מבחינת הרשות הייתה המערערת החייבת במס ובדין נגבה המס מן המערערת.
3.
הערעור נדחה. המערערת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ש"ח לזכות רשות המס (המשיבה 1).
ניתן היום, י' אדר ב' התשע"א (16.3.2011) במעמד באי כוח
בעלי הדין.
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט