ע"א 1743/00 WHITE CONSOLIDATED INDUSTRIES נ. MOUNT OF OLIVE - ORIENTAL T

בפניי בקשה שכותרתה "בקשה למתן החלטה דחופה במעמד צד אחד". על-פי חותמת ה"נתקבל" שעל הבקשה, הוגשה בקשה זו לפני כשבועיים, אולם עקב טעות במזכירות, הובאה הבקשה לפניי רק בתאריך 27.3.00.

המבקשת עוסקת בייצור מוצרי חשמל ובשיווקם במדינות שונות, ביניהן ישראל. בהליך המתקיים בפני בית-המשפט המחוזי טוענת המבקשת, כי המשיבים מפירים את זכויותיה במספר סימני מסחר רשומים, וזאת על-ידי עיסוק בייצור, שיווק והפצה של מוצרי חשמל, הנושאים כיתוב הדומה עד כדי להטעות לסימני המסחר הרשומים על-שמה.

המבקשת הגישה לבית-המשפט המחוזי בירושלים בקשה דחופה לסעדים זמניים (במעמד צד אחד), בה נתבקש, בין היתר, מינויים של באי-כוחה לכונסי נכסים של המוצרים נשוא הבקשה, והסמכתם להיכנס עם עוזריהם לחצריהם של המשיבים, או לכל חצרים אחרים שבשליטתם, לתפוס את המוצרים וכל המסמכים הקשורים בהם, ולהחזיקם במשמורת בטוחה.

בהחלטת בית-המשפט המחוזי (השופטת יפה הכט) מתאריך 1.2.2000, נתבקשה המבקשת לנמק, מדוע לא תסתפק, בשלב זה, בסימון וצילום המוצרים, בהטלת עיקול ובמתן צווי-מניעה זמניים. לכך השיבה המבקשת, כי לא ניתן להסתפק בסעדים אלה, שכן לא ניתן לתת אמון במשיבים, שיקיימו את צווי בית-המשפט וישאירו את המוצרים ברשותם, ואף סביר יותר, כי המשיבים יעשו כל שביכולתם להוציא מוצרים אלה מחזקתם.

לאור תשובת המבקשת, נענה בית-המשפט המחוזי לבקשתה, ובתנאי שתפקיד בקופת בית-המשפט סך של 1,500,000 ש"ח או ערבות בנקאית אוטונומית על סכום זה, כתנאי מוקדם לקבלת הצו. כן צויין בהחלטה, כי אם היתה המבקשת מסתפקת בסעדים הזמניים שהוצעו על-ידי בית-המשפט בהחלטתו מתאריך 1.2.2000, ייתכן שסכום הערבות היה נמוך מזה שנקבע.

המבקשת הגישה בקשה לעיון מחדש, בגדרה ביקשה להקטין את סכום הערבות שנקבע כתנאי לקבלת הצו. המבקשת סמכה את בקשתה, בין היתר, על סעיפים 18 ו19- לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט1999- (להלן: החוק), הקובעים, כי סכום הערבון המוטל על מבקש הצו הזמני לא יפחת מ1000- ש"ח, ולא יעלה על 25,000 ש"ח, אלא אם ימצא בית-המשפט לנכון, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבוע סכום ערבון אחר. כן טענה המבקשת, כי הסכום שנקבע עולה לאין שיעור על כל נזק שעלול להיגרם למשיבים כתוצאה ממתן הצו, ובנוסף, כי קביעת סכום ערבות בשיעור כזה, מאיינת את הכדאיות הכלכלית במלחמתן של החברות בזיופים.

בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה. בהתייחסו לטעמים הכלכליים שביסוד הבקשה, ציין בית-המשפט המחוזי, כי אל מול זכותה של המבקשת, לשמירה על זכויותיה בסימני המסחר, עומדת למשיבים הזכות, כי לא ייפגע קניינם, אלא על-סמך תשתית ראייתית רחבה. לאור קיצוניות הסעד הזמני שנתבקש, נקבע סכום ערבות גבוה, כך שיאוזנו זכויות הצדדים.

מבלי להכריע בשאלת חלותו של החוק על המקרה שבפניו, קבע בית-המשפט המחוזי, כי הגבלת הסכום הקבועה בסעיף 19 לחוק מתייחסת לסכום הערבון, הנזכר בסיפא סעיף 18 לחוק. מאידך, על סכום הערבות, הנזכר ברישא סעיף 18 לחוק, לא הוטלה כל הגבלה, ומכאן שקביעת סכום ערבות של 1,500,000 ש"ח אינה מנוגדת לחוק.

מכאן בקשת הרשות לערער שבפניי, בגדרה שבה המבקשת על טענותיה, כפי שהועלו בבית-המשפט המחוזי.

סעיף 18 לחוק קובע שני תנאים מקדמיים למתן צו זמני. התנאי האחד הוא הפקדת סכום ערובה על-פי קביעת בית-המשפט, והתנאי השני הוא הפקדת "ערבון כאמור בסעיף 19". מכאן שתחימת הסכום בסעיף 19 מתייחסת אכן לסכום הערבון, ואליו בלבד. מסקנה זו עולה בבירור, אף מהצעת החוק. בדברי ההסבר לסעיף 22 להצעת החוק (הוא סעיפים 18 ו19- לחוק) נאמר:

הסמכויות המוקנות לכונס בחוק זה דורשות שהמבקש את הסעדים המיוחדים ימציא ערובות מספקות שיאפשרו לפצות את המשיב בשל נזקים שנגרמו לו, אם הצווים התבקשו שלא כדין. מוצעים שני סוגי ערובות : ערובה על פי הכללים הרגילים בבקשות לסעד זמני, לפיצוי בשל כל נזק שייגרם למשיב; הערבון שהוא, בדרך כלל, הפקדה של מזומנים או של ערבות בנקאית ( בסכום מוגבל ). (ההדגשות אינן במקור)

[הצעת חוק לאיסור תחרות לא הוגנת, תשנ"ו1996-, הצ"ח 2471 (תשנ"ו), 347, בע' 353]

מכאן שבית-המשפט המחוזי היה מוסמך לקבוע ערובה בסכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף 19 לחוק.

אף לעניין סכום הערבות עצמו, לא מצאתי מקום להתערבותו של בית-משפט זה. בית-המשפט המחוזי קבע את סכום הערבות, כשלנגד עיניו עומד השיקול, שלא לפגוע בקניינם של המשיבים מעבר לדרוש, במסגרת צו-זמני, הניתן, מעצם טבעו, שלא על בסיס ראייתי מלא. זאת, במיוחד לאור חומרתו של הצו, והעקרונות המנחים שקבע בית-משפט זה לעניין מתן צווים זמניים לאחר חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ראו רע"א 8420/96 מרגלית נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ , פ"ד נא(3) 789.

לאור כל האמור לעיל, נמצא, כי אין מקום להתערבותו של בית-משפט זה בסכום הערבות שנקבע על-ידי בית-המשפט המחוזי. עם-זאת, לאור הוראת סעיף 18 לחוק (הגם שכאמור, לא קבע בית-המשפט המחוזי האם חל החוק על מקרה זה), נקבע בזאת, כי המבקשת תפקיד סכום של 25,000 ש"ח כערבון, במזומן או בערבות בנקאית, וכן תמציא כתב ערבות ערוך כדין, על סך 1,475,000 ש"ח.

המצאת ערבויות אלה היא תנאי מוקדם לקבלת הצו. בכפוף לפירוט סכומי הערבויות שיופקדו כאמור לעיל, הבקשה נדחית.