פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
1794/22
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המערערת:
האלה אבו אחמד
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי
2. עו"ד לנא מטר כמנהלת מיוחדת
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 12.1.2022, בפש"ר 39389-04-19
שניתן על-ידי השופט י' בן-חמו
בשם המערערת:
עו"ד עיסא פראג'
החלטה
בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 12.1.2022, בפש"ר 39389-04-19 (השופט י' בן-חמו ). כידוע, בפני המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין שניתן בעניינו עד להכרעה בערעורו, עומדים שני מסלולים: על-פי תקנה 145(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ) , קודם להגשת הערעור, ניתן לבקש מהערכאה שנתנה את פסק הדין לעכב את ביצועו עד להכרעה בערעור; על-פי תקנה 145(ג), משהוגש ערעור, ניתן לבקש זאת בערכאת הערעור. עם זאת, הלכה ידועה היא כי המסלולים הללו – מסלולים חלופיים; לא ניתן לאחוז את החבל בשני קצותיו. "אם בחר [בעל דין] לבקש מן הערכאה הדיונית עיכוב ביצוע או סעד זמני לתקופת הערעור, הרי שהשגותיו לא תישמענה אלא במסגרת של בקשת רשות ערעור" (ע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה , פס' 17 (17.6.2015)). משבחרה המבקשת לבקש מבית המשפט המחוזי לעכב את ביצוע פסק הדין עד למתן החלטה בערעור שיוגש, ומשניתנה החלטה בעניין זה בבית המשפט המחוזי – אין מקום לדון בבקשה זאת בשנית.
למעלה מן הצורך, אציין כי בנסיבות העניין, גם בקשה למתן רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין עיכוב הביצוע – לא תסכון, וזאת שכן מסגרת הזמנים להגשת בקשה שכזו, חלפה-עברה זה מכבר.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ז בסיון התשפ"ב (16.6.2022).
ש ו פ ט