ע"א 1797/01 אן קופר הולנדר נ. עיריית תל אביב - יפו

בשלב זה, הצדדים טרם הצליחו ליישב את הפרשה, הגם שניסו לעשות כך ברוח הדברים שנאמרו על ידי מותב בית המשפט.

על פני הדברים עולות שתי שאלות. שאלה אחת נוגעת לדרך ההנצחה הראויה, ובעניין זה ככל שניתן להבין מוכנה העירייה ללכת לקראת המערערת, בלא קשר לשאלת הזכויות והחובות של הצדדים. שאלה אחרת עוסקת בפיצוי לו טוענת המערערת. המערערת הסבירה כי השיהוי הממושך במילוי החיובים גרם למשפחה צער רב. אכן אפשר להבין כי מי שתרם חלק ניכר מרכושו להנצחת בתו, הוא מצפה כי ההנצחה תיעשה בתוך פרק זמן קצר.

אך השאלות אינן ממצות את הפרשה.

מעבר לחילוקי הדיעות המשפטיים שבין הצדדים, עומדת שאלה אנושית הנוגעת לצורך לשמוע את המערערת ולהשתתף בתחושותיה. נראה לי יהיה קשה לגשר בין שתי השאלות, אם לא תיערך פגישה בין המערערת לבין ראש עירית תל אביב, פגישה שלא נועדה לעסוק בשאלת הזכויות והחובות, אלא פגישה שנועדה לאפשר למערערת לספר את סיפור המשפחה, ולאפשר לראש העירייה להגיב לדברים, מבלי שהדברים ישמשו בסיס לטענות בבית משפט או ליצירת זכויות.

על כן, מוצע לראש העירייה להסכים להיפגש עם המערערת, וזאת מבלי שבאותה ישיבה תועלה שאלה משפטית כלשהי או שאלה של זכויות וחובות להכרעה.

במקביל מוצע לצדדים פעם נוספת להיזקק לשירותיו של מגשר. לעניין זה מובן כי מינויו של מגשר איננו אומר שהמשיבה סבורה כי המערערת זכאית לפיצוי בדרך כלשהי או שהמשיבה סבורה כי היא מוכנה לקיום דיון על פיצוי כזה. כל מינוי מגשר מאפשר לצדדים להעלות את כל טענותיהם, ואינו כובל איש מהצדדים בעמדה מסוימת. מגשר מאפשר לשמוע את הטענות, וקביעה כי טענה מסוימת לא ניתן להשמיע בפני המגשר סותרת את הגיונו של הליך הגישור והיא בלתי אפקטיבית .

ב"כ המשיבה תודיע לבית המשפט, בתוך 21 יום, אם יש ביכולתה להיענות להצעות שהועלו.