ע"א 1836/13 מרסל ליליאן נ. שמואל סיבוני

1.

מונחת לפניי בקשה למתן סעד זמני שהוגשה בד בבד עם ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בה"פ (ב"ש) 22828-07-10 (כב' השופט א' ואגו ), שעניינה עיכוב הליכי מימוש משכון כלפי זכויותיה של המבקשת בנכס באשדוד הידוע כגוש 2004, חלקה 37 (להלן: הנכס ), לרבות במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח נגדה.

המבקשת בעלת מחצית מזכויות המקרקעין בנכס. המחצית השנייה בזכויות בבעלות בעלה, אשר נטל הלוואה על סך של 1.5 מיליון ש"ח ממשיב 1 (להלן: המשיב ). מסמכי ההלוואה כוללים שלושה הסכמים, שאין חולק כי המבקשת לא חתמה עליהם, וכן הודעת משכון שנרשמה אצל רשם המשכונות עליה מתנוססת חתימת המבקשת. מכוח אותה הודעה הגיש המשיב בקשה למימוש המשכון על הנכס בלשכת ההוצאה לפועל בהרצליה. המבקשת טוענת כנגד תקפות המשכון כלפי זכויותיה בנכס משום שלעמדתה חתימתה על הודעת המשכון מזויפת. אשר על כן, הגישה המבקשת המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע להצהיר כי הודעת המשכון מכוחה נפתח תיק ההוצל"פ בטלה ומבוטלת.

בית המשפט המחוזי הגדיר את הפלוגתא בתיק כמצומצמת רק לשאלה העובדתית בנוגע לחתימת המבקשת על הודעת המשכון – מזויפת או לא. נמצא כי לא הייתה מניעה אובייקטיבית לכך שהמבקשת חתמה על ההודעה, בניגוד לטענתה שהייתה מרותקת למיטתה בתקופה הרלוונטית. בית המשפט המחוזי התרשם מגרסת המשיב כסדורה והגיונית, ומצא שהיא נתמכת על ידי שניים מחבריו. אלו הצהירו כי נכחו במשרד המשיב בעת שהגיעה אליו המבקשת וחתמה על מסמכים, הגם שלא ידעו להעיד האם חתמה על מסמך הודעת המשכון או מסמך אחר. על בסיס התרשמותו המהימנה מעדויות אלה, לעומת הקשיים בגרסת המבקשת, קבע בית המשפט המחוזי כי המבקשת אכן חתמה על הודעת המשכון ולכן דין תביעתה להידחות.

2.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישה המבקשת ערעור ולצידו הבקשה לסעד זמני שלפניי, במסגרתה מתבקש בית משפט זה לעכב את הליכי המימוש כנגד זכויותיה בנכס עד להכרעה בערעור.

בבקשתה טוענת המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה משמדובר בהליכי מימוש משכון ביחס לדירת מגוריה ושל שני ילדיה. לשיטת המבקשת, סיכויי הערעור גבוהים מאחר שבית משפט קמא שגה בקביעות המהימנות והערכת משקל הראיות כשלא התייחס לעובדה שחתימת המבקשת לא הופיעה על אף מסמך מלבד הודעת המשכון; לא ייחס משקל מספק לחוות דעת מומחה כתב היד; בהתעלמו מסתירות בין גרסותיהם של עדי המשיב; כשייחס חוסר התאמה בין עדות המבקשת ועדותה של אימה, ועוד טענות מסוג זה.

נתבקשה ונתקבלה תגובת המשיב, שביקש לדחות את הבקשה לסעד זמני. לעמדתו, סיכויי הערעור של המבקשת אינם גבוהים. עוד טוען המשיב כי יגרם לו נזק כספי משמעותי נוכח חוסר האפשרות לממש את הנכס בכדי לכסות את ההלוואה שנתן לבעלה של המבקשת לפני ארבע שנים. מהצד האחר, למבקשת לא יגרם נזק מיידי חמור עקב דחיית הבקשה היות שכיום היא אינה מתגוררת בנכס אלא בדירה מושכרת.

3.

בבחינת בקשה למתן סעד זמני בערכאת הערעור, על בית המשפט להידרש הן לסיכויי הערעור שלפניו הן למאזן הנוחות של הצדדים. ככל הנוגע לסיכויי הערעור, טענות המבקשת בערעור מופנות בעיקרן כלפי הערכת מהימנות העדים וקביעות ממצאי העובדה על-ידי בית המשפט המחוזי - שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם. יושם אל לב כי בית המשפט המחוזי השית את הנטל להוכיח את אמיתות חתימת המבקשת על המשיב, הגם שהמבקשת היא יוזמת ההליך, שכן המשיב פועל למימוש המשכון מכוח חתימת המבקשת עליו. לאחר בחינת עדויות הצדדים, לרבות המומחה מטעם המבקשת והצפת הספקות באשר לגרסאות עדי המשיב, בית המשפט המחוזי מצא שהמשיב עמד בנטל ונימק את החלטתו בפירוט. כל אלו משפיעים על סיכויי הערעור של המבקשת.

אשר למאזן הנוחות, לא מצאתי שזה נוטה במובהק לטובת המבקשת. יש טעם בטענת המשיב שלא נראה כי ייגרם למבקשת נזק מיידי. הליכי מימוש הנכס עדיין כפופים למשכנתא קודמת שרובצת על הנכס, ויתקדמו רק לאחר השלמת הליכי פשיטת הרגל של בעלה של המבקשת בגין זכויותיו במחצית הנכס. במקרה זה מבוקש למעשה כי יינתן צו "אל תעשה" זמני ביחס להליכי מימוש נכס שפתח המשיב בלשכת ההוצאה לפועל. אלא שבית המשפט הגדיר את היקף המחלוקת בתיק על פי עמדות הצדדים:

"ב"כ המבקשת מדגיש בסיכומיו (סעיף 79) כי "השאלה העומדת לדיון ולהכרעה בפני בית משפט הנכבד, הינה – האם המבקשת חתמה על הודעת המשכון" (עמ' 2). בית המשפט המחוזי הדגיש את הספקות בהיבטים נוספים של עסקת ההלוואה והמשכון כגון: היעדר חתימתה של המבקשת על מסמכי היסוד של ההלוואה, נפקותם ביחס לתוקף השעבוד, והאם די בחתימה על הודעת המשכון כדי ליצור הסכם משכון. שאלות אלו לא התלבנו ולא קיבלו מענה בפסק הדין הואיל וכאמור לא עמדו בזירת המחלוקת. הקביעה הפוזיטיבית היחידה בפסק הדין הינה כי המבקשת חתמה על הודעת המשכון. על רקע אמירות אלו, לא נראה כי יש צורך בעת הזאת ליתן סעד זמני שימנע את הליכי המימוש על הנכס. ככל שמצב הדברים ישתנה, ניתן יהיה להגיש בקשה חדשה.

4.

בהתאם לאמור הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.