ע"א 1874/15 משה גואטה נ. שחף בוכריץ

לאחר ששמענו את טיעוני באי כוח הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

הלכה היא כי בית משפט שלערעור יתערב בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט קמא על דרך הפשרה – מכוח סמכותו על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 – רק במקרים חריגים ביותר. כך ייעשה, למשל, כאשר בית המשפט קמא חרג מהסמכות שאותה היקנו לו הצדדים או כאשר סטה בית המשפט באופן קיצוני מגבולות הסבירות [ראו: ע"א 8497/11 חב' בן יחזקאל אמנון (1991) בע"מ נ' ברגר , פיסקה 5 והאסמכתאות המוזכרות שם (29.5.2014)].

מקרה זה אינו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות.

בית המשפט המחוזי הנכבד עיין בחומר שהוגש לעיונו על ידי הצדדים ושמע את טיעוניהם, ולאחר מכן הורה על תשלום סכום כולל של 175,300 ש"ח (המורכב מפיצוי בסך 120,000 ש"ח ומסכום ההוצאות שהוכחו להנחת דעתו, בסך 55,300 ש"ח). לא ראינו מקום להתערב בשיעור רכיב סכום ההוצאות שהוכח ולקבוע כי הוצאות שכ"ט עו"ד צריך שייכללו בו.

בית המשפט המחוזי היה מודע להסכמת הצדדים לפיה הסכום שישולם על ידי המשיבים למערערים צריך שיהיה מעבר להוצאות הממשיות שהוציאו האחרונים בגין הדירה נשוא המחלוקת, ולאחר שבחן את הקבלות/חשבוניות והאסמכתאות שהומצאו לו, קבע את אשר קבע.

יצויין כי לא היינו מתערבים בקביעת בית המשפט המחוזי אף אילו הורה על תשלום סכום גבוה יותר, ואם היו אלה המשיבים שהיו מגישים ערעור על הכרעתו.

סוף דבר הערעור נדחה.

המערערים ישאו בהוצאות המשיבים, על הצד הנמוך, בסך 5,000 ש"ח.