פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
1880/15
וערעור שכנגד
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשת:
מדינת ישראל - משרד הבריאות
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלונית
3. פלוני
בקשה לסעד זמני
בשם המבקשת:
עו"ד דפנה רוזן זינגר
בשם המשיבים:
עו"ד ישראל וינברג;
עו"ד ד"ר מיכאל צור;
עו"ד שירי חסידוב-פרג
החלטה
המשיבים הגישו תובענה כנגד המבקשת בעילת רשלנות רפואית. זאת על רקע שיתוק מוחין בו לקה משיב 1, בנם הקטין של משיבים 2-3. התובענה התקבלה (ת"א 1190-07, כב' השופט ש' פרידלנדר ). הוגש ערעור, ויחד עמו הבקשה שלפניי לעיכוב תשלום הפיצויים. נטען כי סיכויי הערעור גבוהים, וכי בשל מצבם הכלכלי והאישי של המשיבים – קיים חשש ממשי שלא ניתן יהיה לגבות מהם את הכספים, היה ויתקבל הערעור.
דין הבקשה להידחות. מהחומר עולה כי בית המשפט המחוזי קבע שכספי הפיצויים יושקעו בתוכנית חיסכון. לאחר בחינת חלופות שונות, הורה בית המשפט קמא על הפקדת מרבית הכספים בחיסכון בנקאי נושא ריבית קבועה. יתרת הכספים, כך נקבע, תועבר להורים, לשם רכישת ציוד רפואי ולכיסוי הוצאות שהוצאו בעבר לטובת הקטין. הנה כי כן, חלק הארי של הפיצויים מופקד בחיסכון בנקאי נושא ריבית. כך מצטמצם עד מאד החשש שהעלתה המבקשת, באשר ליכולת לגבות את הכספים היה ויתקבל הערעור. די בכך כדי לקבוע שמאזן הנוחות איננו נוטה לטובת המבקשת, ודאי לא במידה שעשויה הייתה להצדיק קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע. באשר לסיכויי הערעור, עיון בהודעת הערעור מלמד כי אין בהם כדי להטות את הכף לטובת קבלת הבקשה. זאת מבלי לקבוע מסמרות באשר לטענות המשפטיות והעובדתיות שהועלו בערעור. התמונה הכוללת, כפי שהוסבר, נוטה לעבר דחיית הבקשה.
הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ז בתמוז התשע"ה (14.7.2015).
ש ו פ ט