ע"א 1914/12 הד ארצי בע"מ נ. חברת הכשרת היישוב בישראל בע"מ

בית המשפט הבהיר לצדדים כי דומה שהערעור הוא מהומה על לא מאומה. מחד, על-פי ההלכה הפסוקה בית המשפט ייטה לאפשר הפסקת תובענה אלא בחריגים שאחד מהם הוא כאשר יש בהפסקת התובענה כדי למנוע ייתרון דיוני שרכש הנתבע.

בהקשר זה המליץ בית המשפט כי על מנת שלא תעלה טענה כי דרכם של הנתבעים נחסמת בדרך זו או אחרת בהחלטתו של בית משפט קמא להתיר את הפסקת התובענה, הציע בית המשפט כי יימחק סעיף 14 להחלטה וכן יימחק סעיף 15 עד למילים: "...מחלוקת בין הצדדים". זאת מאחר שהדברים אינם נצרכים לגופה של החלטה ומאחר שממילא כתבי הטענות שהגישו הצדדים בהליך דכאן יעמדו בפני בית המשפט שידון בתובענה החדשה שתוגש, אם וכאשר תוגש. בשולי הדברים אציין כי כל צד מייחס למשנהו טענות כאלה ואחרות. כך, לדוגמה, הכשרת היישוב טוענת כי הנתבעים מנועים מלכפור בחוב, בעוד שהנתבעים טוענים כי למעשה לא כפרו בגובה החוב בספרים אך כפרו גם כפרו בשאלה אם ומתי וכיצד יוחזר החוב. מנגד, טענו הנתבעים כי נוכח הצהרת הכשרת היישוב כי בדעתה לתבוע כאשר התנאים יבשילו, קרי כאשר יהיה תזרים מזומנים, אזי הכשרת היישוב מנועה מלתבוע את הנתבעים 2 ו- 3 אישית.

כשלעצמי, קשה להלום מצב בו אכן לא יהיה תזרים מזומנים אך יוכח כי הדבר נגרם בכוונת מכוון על-ידי נתבעים 2 ו-3 וידיה של הכשרת היישוב תהיינה כבולות בשל כך.

רוצה לומר, כי כל המחלוקות ממילא באו לידי ביטוי בכתבי הטענות ובתצהירים שהוגשו על-ידי הצדדים בהליך זה. ממילא יהיה רשאי כל צד להפנות ולהסתמך גם לעניין מהימנות על החומר שהוגש בהליך זה. לכן, אין לבית משפט זה אלא לחזור להמלצתו כאמור לעיל.

הצדדים יודיעו עמדתם תוך 7 ימים לתיק בית המשפט.

בהעדר הסכמה בין הצדדים להצעת בית המשפט יועבר התיק להרכב.