ע"א 1942/99 גולן זהר נ. ת.ק.ש. בע"מ

עובד שנפגע בתאונת עבודה תבע את מעבידו ואת מזמין העבודה. תביעתו נגד המזמין נדחתה. מעבידו חוייב לפצותו. העובד מערער על גובה הפיצוי שנפסק לו. הוא אינו מערער על הפטרתו של מזמין העבודה מאחריות. האם יכול המעביד, במסגרת ערעור שכנגד להעלות טענות כנגד המזמין?

1.המשיב הפורמלי בבקשה שבפני עבד בחצריה של המבקשת מס' 1. הוא נפל מגג ונפגע. הוא תבע את המבקשת מס' 1, כמחזיקה במקרקעין ואת המבקש מס' מס' 2, עובדה. כן תבע את המשיבים (מעבידתו של המשיב הפורמלי, שניים ממנהליה, אחד מעובדיה והמבטחת שלה). בית המשפט המחוזי פטר את המבקשים מאחריות לנזקיו של המשיב הפורמלי, קבע, כי יש לייחס לו אשם תורם בשיעור של 25% וחייב את המשיבים ב- 75% מנזקי המשיב הפורמלי. המשיב הפורמלי ערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ערעורו מתייחס לקביעה בדבר אשמו התורם ולסכום הפיצויים שנפסק לו. בסעיף 5 לערעור הוא מבהיר, כי אינו חולק על הפטרתם של המבקשים מאחריות כלשהי לנזקיו. המשיבים לא ערערו על פסק הדין, אלא בחרו להגיש ערעור שכנגד שכמחציתו מוקדשת לטענות באשר לחבותם של המבקשים לנזקי משיב הפורמלי.

2.המבקשים הגישו בקשה למחיקת הערעור שכנגד- ככל ועד כמה שהוא מתייחס אליהם ומופנה כלפיהם. לטענתם, משנמנע המשיב הפורמלי לעורר את שאלת אחריותם לנזקיו, ומשנמנעו המשיבים מלהגיש ערעור מטעמם, אין הם רשאים להעלות טענות כלפי המבקשים (המהווים משיבים פורמליים בערעור) במסגרת הערעור שכנגד. המשיבים, לעומתם, טוענים, כי נוכח גישתו המרחיבה של בית המשפט בכל הנוגע לתוכנו של ערעור שכנגד (ולענין זה הם מסתמכים, בין היתר, על בש"א 4691/91 (ע"א 803/89) מדינת ישראל נ' אוזן , פ"ד מה (5) 695), אין מניעה, כי במסגרת ערעורם שכנגד יעלו גם טענות כנגד המבקשים. לחלופין, ולשם הבטחת זכויות המשיב הפורמלי - העלול לצאת (לטענתם) נפסד אם יתקבל ערעורם שכנגד - הם מבקשים, כי תינתן להם ארכה להגשת ערעור מטעמם, - אם יימחק ערעורם שכנגד.

3.ההלכה בסוגייה נשוא הבקשה שבפני היא ברורה וידועה: ניתן להגיש ערעור שכנגד רק נגד אותו בעל דין שהגיש את הערעור העיקרי, ולא כלפי בעל דין אחר שאינו מערער (ב"ש 797/84 (ע"א 236/84) שוורץ לבית קלצ'קין נגד קופת תגמולים לעצמאיים "עצמה" , פ"ד לח(4) 83,80; ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ , פ"ד מד (1)239, 246; ע"א 6555/96

אריאל רוזנברג נ' ליסה הרץ , לא פורסם; ראו גם: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש. לוין, להלו: "זוסמן"), בעמ' 844-846). טענות המשיבים נוגעות לתוכנו של הערעור שכנגד. אך אין הן יפות לגבי הרחבת היקפו של ערעור שכנגד על דרך הוספת משיבים שכנגד. הערעור שכנגד ניזון בבסיסו מן הערעור המקורי. בעל דין שנמנע, מטעמיו, להגיש ערעור עצמאי מטעמו, תוך עמידה באילוצי הזמן ובחובת הפקדת הערבון הכרוכה בכך, אינו יכול לחרוג מן הגבולות הדיוניים שהתווה המערער המקורי בערעורו. אי לכך, אני מורה למשיבים לתקן את ערעורם על דרך השמטת כל הטענות שהעלו נגד המבקשים ועל דרך שינוי מעמדם של המבקשים ל"משיבים שכנגד פורמליים".

4.לא מצאתי לנכון להיענות לבקשתם החלופית של המשיבים - להארכת מועד להגשת ערעור מטעמם. הארכת מועד מעין זו טעונה טעם מיוחד (וראו: תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-) וטעם מיוחד כאמור לא נמצא. טעותם של המשיבים, שסברו כי יוכלו להעלות את טענותיהם כנגד המבקשים במסגרת ערעור שכנגד אינה מקימה טעם מיוחד (ראו: ב"ש 568/82 אדרת בע"מ נ' ארגמן בע"מ , פ"ד לז(1) 417,. זוסמן , בעמ' 892) וטובתו של המשיב הפורמלי היא עניין למשיב הפורמלי - ולא למשיבים.

הבקשה למחיקת הערעור שכנגד - ככל שהוא מופנה כנגד המבקשים מתקבלת. בקשת המשיבים להארכת מועד להגשת ערעור נדחית. המשיבים יישאו בהוצאות המבקשים בסך 1,500 ש"ח.