ע"א 195/11 יוסף דיאמנט נ. עו"ד מרדכי גלוסקה, בתפקידו כמנהל מיוחד

1.

בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטת ד' קרת-מאיר) אישר לבעלי תפקיד בחברה מסוימת ל"מכור" הפסדים צבורים בסכום מסוים במסגרת מכירה של נכס מקרקעין על ידם. בעלי התפקיד הם המשיבים 1 ו-3 ואילו רוכשת המקרקעין היא המשיבה 4. המערער 1 הוא בעל מניות בחברה (באופן ישיר או עקיף). בערעור מועלות טענות נגד האישור שניתן.

2.

בערעור טענו המערערים הן על עצם מתן האישור ל"מכירת" ההפסדים והן על הסכום שנקבע. בדיון בפנינו חזר בו פרקליטו של המערער מן הטענה כנגד עצם מתן האישור. נעיר, כי מתברר שהאישור לעצם "מכירת" ההפסדים ניתן עוד בהחלטה של בית המשפט המחוזי מיום 6.3.06. ברור, על כן, שבשלב הנוכחי לא ניתן להשיג על מתן האישור העקרוני.

3.

הדיון התמקד לפיכך בשאלת המחיר שאמור להיות משולם על ידי המשיבה 4 בתמורה להפסדים. בעניין זה הובאה בפני בית המשפט חוות דעת שניתנה על ידי משרד פרקליטים. הסכום נקבע, בהתחשב בחוות הדעת. יצוין, כי התברר בדיון בפנינו, כמו כן, שקביעה על ידי בית משפט זה שיש לשלם סכום שונה וגבוה יותר הינה בעלת השלכות מכיוונים שונים, מה גם שהמשיבה 4 אינה חייבת לשלם סכום גבוה יותר. בנסיבות העניין, ובהתחשב, בין היתר, בהיכרותו המרובה של בית המשפט המחוזי עם העניין שהובא בפניו ונוכח ההשלכות של התערבות בשיעורו של הסכום, לא מצאנו כי יש מקום לקבוע שנפלה שגגה בפסק הדין בו ניתן אישור ל"מכירת" ההפסדים בסכום מסויים.

4.

הערעור נדחה. המערערים ישאו בשכר טרחה בסך 20,000 ש"ח לטובת המשיבים 1 ו-3 (יחד) ובאותו סכום לזכות המשיבה 4.