פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
1968/13 - ה'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערער:
משה בארי
נ ג ד
המשיבים:
1. אלסינט בע''מ ואח'
2. אלביט הדמיה רפואית בע''מ
3. אירופה ישראל
4. מרכזי שליטה
בע''מ
5. מרדכי קלמן זיסר
6. אלרון תעשיה אלקטרוני בע''מ
7. רחל לוין
8. עמוס פיקל
9. אפרים ברנד
10. שמעון יצחקי
11. גדעון בר און
12. רמי אברהם גורן
13. שלום זינגר
14. יהושע פורר
15. מאיר קייסרמן
16. אלימלך פירר
17. ברכה זיסר
18. עוזיה גליל
19. גיל עמנואל
20. פרופ' ארנסטו לובין
21. עמוס חורב
22. דב תדמור
23. דר' מיכה אנגל
24. יגאל ברוכי
25. רפאל ביאר
26. דר' יעקב וורטמן
27. דר' יורם טורביביץ
28. פרופ' משה מני
29. פרופ' יצחק קרונזון
30. דורון בירגר
31. מרכזי שליטה בע''מ
בקשה לביטול פסק-דין
החלטה
בפסק-דיני מיום 22.5.2013 הוריתי על מחיקת ההליך שבכותרת משלא שולמה אגרה ולא הופקד עירבון. עתה מונחת לפניי בקשה לביטול פסק-הדין.
ההליך שבכותרת הוגש ביום 13.3.2013, וביום 18.3.2013 קבעתי כי על המבקש לשלם את האגרה ולהפקיד עירבון בסך של 15,000 ₪ תוך 21 ימים. ביום 21.4.2013 הגיש המבקש בקשה לדחות "במספר ימים" את מועדי התשלום וההפקדה. באותו יום קבעתי כי על המבקש לבצע את התשלום וההפקדה לא יאוחר מיום 1.5.2013. הודעה בעניין החלטה זו הושארה במספר הטלפון של המבקש ביום 23.4.2013, ועותק מן ההחלטה הומצא בדואר למבקש – לפי דבריו – ביום 5.5.2013. אלא שהמבקש לא שילם את האגרה ולא הפקיד את העירבון, וגם לא הגיש כל בקשה אחרת. לכן הוריתי ביום 22.5.2013 על מחיקת ההליך.
ביום 8.7.2013 הוגשה הבקשה שלפניי, לביטול פסק-הדין. הטעם העיקרי בבקשה נוגע למצבו הבריאותי של המבקש, שהחמיר "בסוף אפריל/תחילת מאי".
דין הבקשה להידחות.
רשם בית המשפט מוסמך "להחיות" הליך שנמחק או נדחה עקב אי-תשלום אגרה או אי-הפקדת עירבון, זאת בדרך של ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד. בענייננו, איני סבור כי יש מקום ל"החייאת" ההליך. בעניין זה אציין את הנתונים הבאים: ראשית , לפי דבריו של המבקש פסק-הדין מיום 22.5.2013 הומצא לו "בסביבות ה- 7.6.2013". המבקש אינו מציין תאריך מדויק, ונראה כי הבקשה הוגשה לאחר המועד הקבוע בדין להגשת בקשה לביטול החלטה במעמד צד אחד (תוך 30 ימים לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). שנית , המבקש טוען כי ההחלטה מיום 21.4.2013 הגיע לידיו רק ביום 5.5.2013, קרי לאחר המועד שנקצב באותה החלטה לתשלום האגרה והעירבון (1.5.2013). אולם, יש לזכור כי המבקש
עצמו ביקש ביום 21.4.2013 ארכה של "מספר ימים", וכי גם לאחר שהומצאה לו ההחלטה מיום 21.4.2013 הוא לא הגיש כל בקשה או הודעה – לא עד שנמחק ההליך (ביום 22.5.2013), ולא לאחר מכן (עד להגשת הבקשה שלפניי, ביום 8.7.2013). שלישית , אין במסמכים שצירף המבקש כדי להצדיק את ההתנהלות האמורה, וודאי לאורך כל התקופה שבה מדובר. ו רביעית , מן הבקשה שלפניי עולה כי למעשה המבקש נמנע מלפעול להשלמת הליכי הרישום משום ספקות שהיו לו באשר ליכולתו להוכיח את טענותיו בערעור. מן הבקשה עולה כי המבקש אף העלה את ספקותיו וחששותיו, במהלך התקופה הרלוונטית, לפני עורכי-דין. נראה כי כעת החליט המבקש שהוא בכל זאת חפץ בקיום ההליך הערעורי (אף שלדבריו "גם עתה אין בידי תשובה טובה לשאלה הנ"ל"), אך דא עקא – שבינתיים ההליך נמחק בשל חוסר מעש מ מוש ך מצדו.
עוד אוסיף, כי ההליך לא נמחק בשל בקשה של הצד שכנגד (מבדיקה בתכנת ניהול תיקים עולה כי בקשות אמנם הוגשו אך נדחו מהמרשם). הערעור נמחק בשל אי-תשלום האגרה ואי-הפקדת העירבון, זאת לאחר שחלף המועד שנקצב לכך (למעשה ההליך נמחק כשלושה שבועות לאחר המועד האחרון, שבמהלכם לא נעשה דבר מצדו של המבקש). יודגש, כי עוד בהחלטתי מיום 18.3.2013 הובהר למבקש כי בהיעדר תשלום אגרה והפקדת עירבון יימחק ההליך או יירשם לדחייה ללא הודעה נוספת .
לאור האמור, לא מצאתי מקום לבטל את פסק-הדין מיום 22.5.2013. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט' באב תשע"ג (16.7.2013).
גיא שני
ר ש ם