ע"א 1969/10 ליאל פוזאת אבו שיבלי נ. מרכז רפואי זיו-צפת

בית המשפט המחוזי דחה על הסף את תביעת הרשלנות הרפואית שהגישה המערערת נגד המשיבים, בשל התיישנות. על פסק-הדין משיגה המערערת בערעור שבכותרת, ובגדרו ביקשה פטור מהפקדת עירבון (שהועמד על סך של 20,000 ₪). לאחר שבחנתי את טענות הצדדים החלטתי להיעתר לבקשה באופן חלקי. המבקשת (ילידת שנת 1980) מתארת בבקשתה את מצבה הרפואי, את העיוורון שלקתה בו ואת המחיר שנושאים בו היא ומשפחתה בשל כך. היא מציינת כי כל הכנסתה באה לה מקצבת הנכות של המוסד לביטוח לאומי. לכל אלה יש נפקות לצורך שאלת הפטור מעירבון. אולם בעל-דין המבקש פטור מעירבון נדרש לפרוש תשתית עובדתית מלאה ועדכנית לגבי מצבו, כגון לגבי נכסים, לגבי הוצאות וכיוצא באלה, ובנוסף עליו לשכנע כי אין באפשרותו לגייס את סכום העירבון מסביבתו הקרובה. בענייננו, טענות המבקשת בנוגע למצב הכלכלי של המשפחה אינן מספקות ואינן נשענות על אסמכתאות כנדרש, ולא ניתן ללמוד מן הבקשה כי אין באפשרות ההורים התומכים במבקשת, וקרובים אחרים, לסייע בהפקדת העירבון. יצוין כי לבקשה לא צורך ולוּ דף חשבון של ההורים או פירוט באשר לנכסיהם ולהכנסותיהם. עוד יש לציין כי לדברי המשיבים המערערת טרם שילמה להם את ההוצאות שהושתו עליה בבית המשפט המחוזי (בסך של 4,000 ₪).

בנסיבות אלה אין מקום לפטור את המערערת מהפקדת עירבון, באופן שיש בו כדי לחשוף את המשיבים, הנגררים להליך נוסף, לסיכון שיתקשו בגביית הוצאות שייפסקו להם בבית משפט זה, אם ייפסקו. זאת אף מבלי להוסיף ולהידרש לסיכויי ההליך. עם זאת, בנסיבות המקרה, בהתחשב בטענות הצדדים וכן בסכום ההוצאות בבית המשפט קמא, יועמד העירבון בהליך שבכותרת על סכום של 10,000 ₪. העירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן – יידחה ההליך ללא צורך בהודעה נוספת.