ע"א 1989/07 צילה לוי נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

לפני בקשה לפטור מערבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה אשר קיבל את תביעתו של המשיב וחייב את המערערים להשיב לו סכומי כסף אשר הוצאו ממנו במרמה. לטענת המערערים, מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם להפקיד ערבון בהליך שבכותרת. לפי הנטען, מערערת 1 ( להלן: המערערת ) מרצה כעת עונש מאסר בפועל שנגזר עליה ואילו, מערער 2 ( להלן:המערער ) מגדל לבדו את שני ילדיהם והכנסתו היחידה הינה בסך 4,500 ₪ שמתוכם הוא מחויב לשלם בכל חודש משכנתא בסך של 1,080 ₪. עוד נטען כי, אין באפשרותו להסתייע בבני משפחתו, שכן, אף מצבם הכלכלי קשה. המשיב מתנגד לבקשה.

2.

על המבקש פטור מהפקדת ערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את הוצאותיו, מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית אשר תצדיק זאת. נטל זה גובר שעה שהמבקש פטור לא שילם לבעל הדין שכנגד את ההוצאות בהן חוייב בהליכים שהתנהלו בערכאות קודמות, כפי שלטענת המשיב אירע במקרה דנן. המערערים לא עמדו בנטל זה באופן מלא. לבקשה לא צורף תצהיר מטעם המערערת. יצוין, כי עצם היותה של המערערת במאסר, אינו מצדיק אי צירוף תצהיר. אם קיים קושי טכני במתן תצהיר כאמור, ניתן היה לבקש ארכה על מנת להגישו. אשר למערער, עיון בדפי החשבון שצורפו לבקשה אכן מעלה כי חשבונו של המערער מצוי ביתרת חובה של מעל 40,000 ₪. ברם, הבקשה חסרה מכמה היבטים. עיון בדפי החשבון מעלה כי לחשבונו של המערער מופקדים מידי פעם סכומים שונים אשר מקורם לא הובהר. כך לדוגמא ביום 27.2.07 הופקד סך של 8,000 ₪, ביום 8.2.07 הופקד סך של 7,000 ₪ וביום 23.1.07 הופקד סך של 10,000 ₪. כמו כן, מעיון בדפי החשבון אף עולה כי המערער מנוי לשני עיתונים, וכי מידי חודש הוא מחויב באלפי שקלים עבור מכשיר טלפון נייד, דבר אשר אינו מתיישב לכאורה עם טענה לדלות כלכלית. הבקשה אף לא נתמכה במכלול האסמכתאות הנדרשות, כגון אסמכתא עדכנית בדבר גובה הכנסותיו של המערער וכן חשבונות חשמל וטלפון. זאת ועוד, המערערים אף לא הבהירו מניין משגת ידם לממן ייצוגם המשפטי בהליך שבכותרת ובהליך שהתנהל בבית משפט קמא. במצב דברים זה, אין בידי להיעתר לבקשה וזאת ללא צורך באומדן סיכויי ההליך. יחד עם זאת, בשים לב לנטען לגבי מצבם הכלכלי של המערערים, להימצאותה של המערערת בבית האסורים ולמעמדם היחסי של הצדדים, אולם בהתחשב גם בגובה ההוצאות בהם חויבו המערערים בפסק דינו של בית משפט קמא, יופחת גובה הערבון לסך של

12,000 ₪, אשר יופקדו תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא- ידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.