ע"א 199/00 עיזבון המנוחה שרה גרבאו ז"ל נ. ארנון ויינברג

המשיבים 1, 2 (להלן: ויינברג) תבעו בבית המשפט המחוזי את נזקם מהמבקש ומן המשיבים 3, 4 בטענה שאלה הפרו הסכם מכר שנחתם עמם. בית המשפט המחוזי מצא את המשיבים 3, 4 ואת המבקש אחראים "בגין הפרה בוטה של ההסכם". הוא חייב אותם לשלם לויינברג סכום כולל של 150,000 ש"ח בצרוף הוצאות.

המבקש מערער על פסק הדין. הוא משיג כנגד עצם החיוב שהוטל עליו, בגין מעשיהם או מחדליהם של המשיבים 3, 4 וטוען כי התביעה נגדו התיישנה. להשקפתו, הסכום שנפסק נגדו מופרז.

במסגרת הערעור מתבקש עכוב ביצוע פסק הדין. לטענת המבקש אם ימומש פסק הדין, בדרך של מכירת דירה שבבעלותו, ודרך זו היא האחת האפשרית, לטענתו, יגרום המימוש, באמצעות ההוצאה לפועל, להפסדים רבים. העזבון המבקש מצביע על קושי שעשוי להיות לו לגבות בחזרה את הכספים שישולמו כאמור אם יזכה בערעור. המשיבים סבורים, לעומתו, כי אין מקום לעכב את ביצוע פסק הדין שכן ראוי שהעזבון יטול כספים, בהלוואה, לצורך פרעון החוב על פי פסק הדין, עד שלא יהא צורך במכירת דירה מנכסי העזבון.

בנסיבות המקרה, נוטה מאזן האינטרסים המתחרים, שבין הצדדים, לטובת המבקש. לא ניתן במקרה זה לצאת מן ההנחה כי סיכויי הערעור אינם טובים וכי אין ממש בטענות המבקש. המבקש יחד נכס שבבעלותו להבטחת ביצוע פסק הדין. נכס זה ישאר מעוקל לטובת ויינברג, אולם הליכי המכירה שלו יעוכבו עד להכרעה בערעור או עד להחלטה אחרת של בית המשפט.