ע"א 205/07 אברגרין מור בע"מ נ. פרוייקט אורנים בע"מ

לפניי בקשה להוצאת מוצגים מתיק המוצגים שהגישו המערערות.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שדן בתובענה שעניינה חוזה ניהול לגביו נטען כי הוא מהווה "חוזה אחיד" בעל "תנאים מקפחים", כמשמעות מונחים אלו בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג–1982, ולפיכך נתבקש על ידי המערערות סעד של ביטול החוזה כולו ולחילופין של חלקים מסוימים ממנו. בית המשפט קמא קבע כי המדובר אכן בחוזה אחיד, וקיבל את טענת המערערות לגבי תניות מקפחות, אך זאת רק ביחס למספר מצומצם של הוראות הקבועות בחוזה הניהול. נפסק כי אין סמכות לבטל את החוזה בכללותו וכי יש לדחות את טענות המערערות לגבי שורה של הוראות בחוזה.

2.

לפניי בקשה מטעם המשיבה 1 להוציא מתיק המוצגים שהגישו המערערות (ביום 26.2.2008) מוצג שסומן מע/6 ומוצג שסומן מע/7. המדובר בשאלון שהפנתה המערערת 1 למשיבות בת.א. 32384/98 (שלום ת"א) ותשובת מנהל המשיבה 2 לשאלון הנ"ל. המשיבה 1 טוענת בבקשתה כי המסמכים האלה לא הוצגו בבית המשפט קמא, וצירופם לתיק המוצגים נעשה שלא כדין.

3.

המערערות בתגובתן טוענות כי מדובר במוצג אחד – שאלון ותשובה לו – וכי הוא מתייחס למוצג מש/1, פסק דין בת.א. 32384/98 (שלום ת"א), אותו הגישו המשיבות בתיק מוצגיהן. לטענת המערערות, המשיבות הקדימו ופנו לבית משפט השלום ואולם, בשל חוסר סמכותו לדון ב"חוזים אחידים" נאלצו הצדדים לפצל את הדיון, כך שבפועל מתנהלים ביניהם שני הליכים באותו עניין בערכאות שונות. המערערות סבורות כי משעה שהגישו המשיבות במסגרת מוצגיהן את פסק הדין בת.א. 32384/98, אך ראוי שתהא בפני ערכאת הערעור "תמונה מלאה" ללא השמטות, ולכן יש להוסיף את המוצגים מע/6 ו-מע/7 אשר הוגשו מטעמן. עוד מציינות המערערות, כי מדובר בתצהיר נקודתי לשאלון בין אותם צדדים בתיק שפוצל, כאמור, ולפיכך אינן עותרות להוצאת פסק הדין בת.א. 32384/98 מתיק המוצגים של המשיבים.

4.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שבתיק נחה דעתי כי יש לקבל את הבקשה. תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), מאפשרת לכלול בכרך מוצגים "מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות". הכלל הוא כי כאשר מדובר במסמכים הבאים להוכיח עניין שבעובדה, בעל דין רשאי לצרף מסמכים אלה לתיק המוצגים בערעור רק אם אלה התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית, או לחילופין, התקבלו כראיה על פי החלטה המתירה הגשת ראיות נוספות בערעור (ראו ב"ש 153/06 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345; ע"א 678/99 כהן נ' בעדני , פ"ד נה(2) 678). בעל דין המעוניין להביא ראיות חדשות לפני ערכאת הערעור צריך לפעול בהתאם לדין המסדיר הגשת ראיות חדשות (תקנה 457 לתקנות) ובהתאם להנחיית נשיא 1/92 (מיום 17.11.2002). ללא החלטה המתירה הבאת הראיות הנוספות, אין להביאן במסגרת תיק המוצגים המצורף לסיכומים. יצוין כי יכול שמסמך יובא על מנת להניח יסוד לטענה נורמטיבית של בעל דין, ולא על מנת להוכיח עניין עובדתי. במצב כזה, אין מדובר בראיה, כי אם באסמכתא משפטית, ועל הגשת מסמך כזה לא יחולו הנורמות הנוגעות להגשת ראיות נוספות.

5.

על רקע זה יש לבחון את הבקשה שלפניי. עיון בתגובת המערערות מעלה כי אין הן כופרות בכך שהמסמכים שצירפו, מוצגים מע/6 ו-מע/7, לא הוגשו לבית המשפט קמא במסגרת ה.פ 1764/00. אין חולק כי המסמכים הנזכרים באו להוכחת עניין עובדתי. אם כך הדבר, ואם חפצות המערערות להציגם בפני ערכאת הערעור, ברי כי אין הן יכולות לעשות כן מבלי שבית המשפט התיר תחילה הבאת ראיות נוספות, אפילו מדובר באותו עניין המתנהל במסגרת שני הליכים. בית משפט השלום בת.א. 32384/98 אינו בגדר "ערכאה קודמת", שכן הערעור אינו מופנה נגד פסק הדין שניתן באותו הליך. ככל שחפצות המערערות לפרוש לפני ערכאת הערעור "תמונה מלאה" בעניינן, עליהן לפעול על פי סדרי הדין בעניין זה. מכאן, שיש להוציא מוצגים מע/6 ו-מע/7 מתיק המוצגים של המערערות.

סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת. המערערות תגישנה תיק מוצגים מתוקן שאינו כולל את המוצגים מע/6 ו-מע/7, שיבוא תחת תיק המוצגים שהוגש וזאת תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין). החלטה זו תתויק בתיקי השופטים אשר יישבו בדין.