ע"א 2064/99 שמעון דמארי נ. אסתר דמארי

המערער הגיש בקשה לפטור מאגרה במסגרת ערעור על החלטת שופטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן שלא לפסול עצמה. לטענתו הוא אב לחמישה ילדים, שניים מהם קטינים הסמוכים על שולחנו, אינו עובד, חשבונות הבנק שלו מצויים ביתרת חובה, ולו חובות רבים לרשויות המס ולביטוח לאומי.

לאחר שעניינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות בשל הנימוקים המפורטים בתגובת המשיבה. אביא כאן את עיקריהם:

המערער לא פירט את רכושו, רכוש בני משפחתו ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לבקשה, כנדרש על-פי תקנה 13 לתקנות בית משפט (אגרות) התשמ"ח1987-.

לטענת המשיבה, למערער רכוש הכולל נכסי נדל"ן, מכוניות יקרות ותכניות חיסכון. הוא עצמאי, בעל חברה המופעלת על ידי ילדיו הבגירים, שהכנסותיה החודשיות הן בשיעור עשרות אלפי ש"ח.

על אף שחשבונו ביתרת חובה, מדפי החשבון שצירף המערער לבקשתו ניתן לראות כי סכומים ניכרים הועברו לקופת גמל, לתכניות חסכון ולתשלום חשבונות טלפונים סלולריים. כל אלו, למיצער, אינם מעידים על עוניו.

המערער צירף לבקשתו אישורים על חובות לרשויות המס, ועצם קיומם של חובות אלו מעיד על רווחים.

די בכל אחד מנימוקים אלו כדי לדחות את הבקשה.

לפיכך אני דוחה את הבקשה, לפטור מאגרה.

האגרה תשולם תוך חמישה עשר יום ממסירת החלטה זו.