ע"א 2068/12 חברת אבו עיאש בעמ נ. המכללה האזורית גליל מערבי

השופט א' רובינשטיין:

ניסוח סעיף 5 להסכם הפשרה מנובמבר 2011 שאושר על-ידי בית המשפט קמא היה רחב, באופן שיצר או בהירות ומכאן הערעור. הסעיף קובע, כי לאחר ביצוע התשלום שבהסכם הפשרה "לא תהיה למכללה האזורית ו/או למפרק ו/או כל מי שיבוא בנעליו או במקומו ו/או מי מנושי המכללה האזורית, כל טענה מכל מין סוג שהוא כלפי המכללה האקדמית...". בדיון בפנינו הובהר, כי אין מחלוקת שהכוונה בסעיף לא היתה נעילת הדלת הגורפת המשתמעת ממנו, אך הצדדים נחלקים באשר לרוחב הפתח שנותר.

לשיטת המערערת, חברה קבלנית, נותר פתח לכל עילות תביעה שאינן ישירות מטעם עמותת המכללה האזורית שבפירוק או כלפיה, אלא כלפי צדדים שלישיים שמחוץ לגדר הפירוק והנשיה שנדונה בו. לשיטת המכללה האקדמית, המדובר רק בעילות תביעה חוזיות כלפי צדדים שלישיים אך לא בעילות כגון עשיית עושר ולא במשפט, שכן לשיטתה קיבלה את נכס המכללה האזורית נקי בהקשר זה. נציין, כי נמסר שהוגשו בעבר ויש גם כיום תביעות נגד צדדים שלישיים שונים.

אנו מקבלים את הערעור במובן זה שאנו מפרשים את האמור בסעיף 5 כאינו חל על עילות תביעה שאינן ישירות מטעם המכללה האזורית או כלפיה. סבורים אנו בנסיבות כי אין צורך שנביע דעה לגבי היקף עילות אלה אם בכלל, וזכויות הצדדים כולם שמורות להם ככל שהמערערת מנהלת תביעות או תשקול להגיש תביעות. נעיר עם זאת, כי על פני הדברים איננו רואים עילות תביעה רלבנטיות כלפי הסוכנות היהודית והמועצה להשכלה גבוהה. הערעור מתקבל בהקשר האמור – ונטעים שוב, תוך שמירת זכויות ובלא שניטע כל מסמרות שהם. המכללה האקדמית תשלם למערערת הוצאות בסך 10,000 ₪.