ע"א 209/99 אהרון קרפלוביץ (לב ארי) נ. אפרים שמואלי

המבקש והמשיב ערכו הסכם שותפות; המשיב השקיע כסף, המבקש היה אמור לכתוב ספרים, ושניהם היו אמורים להתחלק ברווחים מהספרים. אולם היחסים בין הצדדים עלו על שרטון, והמשיב הגיש תביעה נגד המבקש להורות על עריכת חשבונות השותפות וכן להורות על חלוקת רכוש השותפות על פי החלקים היחסיים הקבועים בהסכם השותפות.

בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת סירוטה) קבע כי המשיב (כאן) זכאי להחזר השקעתו, וכן כי על המבקש להעביר למשיב דיווח מלא על מכירת שני הספרים הראשונים, ואם יתברר שהיו רווחים ממכירתם - הם יחולקו בהתאם להסכם.

המבקש ביקש עכוב ביצוע פסק הדין, ואמנם בקשתו התקבלה - בכפוף לכך שהפקיד ערבות צד ג' על סך 30,000 ש"ח.

הבקשה שבפניי היא "להסתפק" בערבות צד ג' שהופקדה בבית המשפט קמא, ולא לדרוש מהמבקש הפקדת ערבון נוסף, ולחלופין להפחית את גובה הערבון.

המבקש מצהיר כי הוא במצב כלכלי קשה, מחוסר רכוש, אין לו דירת מגורים והוא חב סכומים גבוהים לבנקים, לשלטונות המס ולנושים אחרים, אך אינו מצרף מסמך כלשהו המאשר את טענותיו. המבקש אינו מפרט לאילו בנקים ולאילו שלטונות מס הוא חייב ומהם סכומי החיוב, ואינו מציין מיהם ה"נושים האחרים".

ניתן להבין כי המבקש מנהל עסק ממנו הוא מתפרנס, ואף בפסק הדין נזכרת העובדה כי פרסם כבר 8 ספרים, אך המבקש לא מפרט דבר וחצי דבר באשר לרווחים ממקור הכנסה זה.

לפיכך, לא שוכנעתי כי אין ביכולתו של המבקש להפקיד את הערבון.

אינני מקבלת את טענת המבקש בנוגע ל"עודף בטוחות"; יש לזכור כי ברגיל אין מעכבים ביצוע פסק דין שעניינו חוב כספי, ועל בעל הדין שהפסיד בתביעה לשלם את חובו כפי שנפסק, ובנוסף - אם ברצונו לערער על פסק הדין - עליו להפקיד ערבון. דהיינו, הכלל הוא שבעל הדין הזוכה מקבל בפועל ולאלתר את הסעד שנפסק לו, ואם יוגש ערעור על פסק הדין, אזי יידרש המערער להפקיד ערבון למקרה של "הטרדת שווא" של הזוכה.

במקרה של המבקש - מצבו שונה לטובה , שכן עד כה לא נדרש ממנו לשלם בפועל את חובו, והותר לו להסתפק במתן ערבות צד ג'. נוסף על הקלה זו איני רואה טעם לפטור אותו גם מהפקדת ערבון בערעור.

בנסיבות אלה אני דוחה את הבקשה אף מבלי להכנס להערכת סיכויי הערעור.

על המבקש להפקיד את הערבון תוך שלושים יום מקבלת החלטה זו.