ע"א 210/09 נחמה חן נ. עמותות לשכת אליהו הנביא מס' 16 של הבונים החופשיים

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסב על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה שפסק בתובענה לביטול צו קיום צוואה של המנוחה ברכה ירימי ז"ל. בית המשפט דחה את התובענה על הסף, לאחר שמצא כי המערערת יכלה להביא את הטענות כנגד הצוואה בהליכים קודמים שהתנהלו בעניין זה. נפסק כי המערערת איחרה איחור רב בהגשת הבקשה, מבלי שניתן הסבר כלשהו לכך. בעטיו של האיחור נוצר קושי לברר את עובדות המקרה, ובהקשר זה ציין בית המשפט את דבר פטירת אחיה של המצווה וסגירת בית החולים בו שהתה. בית המשפט הוסיף ופסק כי דין הבקשה להידחות גם משום קיומו של מעשה בית דין. לא נמצא כי בכוחה של טענת התרמית אשר בפי המערערת להתגבר על כל האמור ולפתוח בפניה מחדש את שערי בית המשפט.

2.

בבקשה לפניי טוענת המערערת כי היא מתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה מן המוסד ל ביטוח לאומי , היא מתגוררת בגפה בדירת חדר בדיירות מוגנת, ואין לה נכסים או משאבים כספיים כלשהם לצורך תשלום אגרה והפקדת ערבון. לבקשה צורף אישור על זכאות לגמלת הבטחת הכנסה, הסכם שכירות מוגנת ואישור יתרות בחשבונות הבנק. המשיבים, המתנגדים לבקשה, טענו כי המערערת לא נתנה פירוט מספק של מצבה הכלכלי, לא הסבירה כיצד היא מממנת את ייצוגה המשפטי בהליכים שונים שניהלה בקשר לצוואה הנזכרת. כן ציינו המשיבים כי למבקשת זכויות בנכסי מקרקעין מכוח ירושת סבתה המנוחה. בתשובה לכך הסבירה המערערת כי שכר הטרחה של בא כוחה מומן באמצעות הלוואה בנקאית ובאמצעות הלוואה שנטלה מבתה. כן מציינת המערערת כי קיבלה בעבר כספים מחברת ביטוח בעקבות פטירתה של אחותה בתאונת דרכים. כספים אלה שימשו, כך נטען, למימון שכר טרחה בהליכים קודמים, וכן למימון חוות דעת של מומחה באותם הליכים ולהפקדת ערבות בנקאית. אך לטענת המערערת, כספי הפיצויים אזלו ואין לה כיום כספים נזילים. ילדיה של המערערת אינם מוכנים, על פי הנטען, לסייע לה במתן כספים. אשר לזכויות במקרקעין, המערערת מבהירה כי הליך הרישום של הירושה לא החל כלל והיא אינה יכולה לממש את חלקה בנכסים או להסתייע בהם לשם גיוס כספים.

3.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה, ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי יש לפטור את המערערת מתשלום אגרה. זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה משמשת ראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית (תקנה 14(ה) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). נוכח הסבריה של המערערת, לא שוכנעתי כי טענות המשיבים, יש בהן כדי לסתור ראיה לכאורית זו בדבר חוסר יכולת כלכלית.

4.

יחד עם זאת, אין בידי לפטור את המערערת מהפקדת ערבון. הבקשה אינה מבהירה די הצורך מדוע אין באפשרותה של המערערת להסתייע בסביבה הקרובה – ובילדיה בפרט – לצורך גיוס הערבון. יש לזכור כי בשונה מעניין האגרה, לגביו נבחנת יכולתו האישית של בעל הדין, המבקש פטור מערבון נדרש להראות כי ניסה לגייס את הסכום הדרוש מקרובי משפחה וידידים. לעניין זה לא ניתן להסתפק בטענה הלאקונית כי ילדיה של המערערת מסרבים לתת לה כספים. כמו כן, לעניין הפטור מעירבון יש להתחשב בסיכויי ההליך. העירבון בא לאפשר גבייה מהירה של ההוצאות, אם אלה ייפסקו לזכות המשיב, היה והערעור (או בקשת רשות הערעור) יידחה. ברור, על כן, שאין להתייחס לבקשה לפטור מהפקדת עירבון כפי שמתייחסים לבקשה לפטור מאגרה (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם 17.10.2007)). בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מעירבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר. במקרה דנן, מעיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובהודעת הערעור נראה, על פני הדברים, כי סיכויי ההליך אינם טובים באופן המצדיק פטור מערבון. בשים לב למהות ההליך, למצבה הכלכלי הנטען של המערערת ולפסיקת ההוצאות הצפויה במקרה של כשלון ההליך, יועמד הערבון על סך של 4,000 ₪. הערבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא הודעה נוספת.