ע"א 2129/96 סעיד אלרחים אלעמורי נ. שר הפנים

המבקשים עתרו לבית-המשפט המחוזי בירושלים כנגד אישורה של תוכנית להתוויית כביש בידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. לבקשתם הוציא בית-המשפט המחוזי צו מניעה זמני אשר אסר על המשיבים להרוס מבנים לאורך תוואי הכביש עד לגמר הדיון בעתירה. בית-המשפט המחוזי היתנה את מתן צו המניעה בהפקדתה של ערבות בנקאית על-ידי המבקשים, אשר נועדה להבטיח את הנזקים שעלולים היו להיגרם למשיבים עקב מתן הצו.

בית-המשפט המחוזי דן בעתירת המבקשים לגופה ודחה אותה. על כך ערערו המבקשים לבית משפט זה. במסגרת הערעור חודש צו המניעה הזמני - שהוסר בעקבות דחיית העתירה בבית-המשפט המחוזי - תוך הותרת הערבות הבנקאית לכיסוי נזקי המשיבים. לבסוף נדחה ערעורם של המבקשים, וצו המניעה הזמני הוסר סופית.

לאחר דחיית הערעור פנו המבקשים בבקשה להורות על החזרת הערבות הבנקאית שהופקדה כאמור בבית-המשפט המחוזי בתחילתו של ההליך. המבקשים טוענים כי צו המניעה הזמני לא גרם כל נזק למשיבים ועל-כן יש להורות על החזרת הערבות. המשיבים מודים כי צו המניעה לא גרם להם כל נזק והם מוכנים להחזיר למבקשים את הערבות, אך זאת בתנאי שמן הערבות יופחת סכום של 15,000 ש"ח בגין ההוצאות שנפסקו לטובתם בבית-המשפט המחוזי ואשר טרם שולמו להם על-ידי המבקשים.

דרישת המשיבים אינה יכולה להתקבל. כאמור, הופקדה הערבות הבנקאית במטרה אחת ויחידה, והיא הבטחת הנזקים שעלולים היו להיגרם למשיבים עקב מתן צו המניעה. הפקדת הערבות לא נועדה להבטיח חיובים אחרים אשר עשויים היו לצמוח במהלך ההתדיינות בין הצדדים - לרבות החיוב בתשלום הוצאות המשפט - ואין מקום להשתמש בה בדיעבד לצורך זה. הואיל ואין מחלוקת בין הצדדים כי לא נגרמו הנזקים אשר לשם הבטחתם הופקדה הערבות, הרי שאין יותר מקום להחזיק את הערבות ויש להחזירה למבקשים.

הריני מקבלת איפוא את הבקשה ומורה על החזרת הערבות הבנקאית למבקשים.