פרטי ההליך
פסק-דין בתיק ע"א 2155/24
בבית המשפט העליון
ע"א 2155/24
לפני:
כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן
המערערת:
עמימה גנות
נ ג ד
המשיבות:
1. ורד כהן
2. נציגות הבית המשותף ברחוב קדושי
קהיר 15
ערעור על החלטת המפקח
על רישום המקרקעין בחולון (כב' המפקח א' שלומאי) בתיק 4/428/2019 מיום 26.2.2024
בשם המערערת:
עו"ד דוד ששון
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטת המפקח על רישום המקרקעין בחולון (א' שלומאי; להלן: המפקח) מיום 26.2.2024 בתיק 4/428/2019 (להלן: ההליך) שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינה של המערערת.
1.עובדות המקרה דנן פורטו בפסקי הדין של הנשיאה א' חיות במסגרת ערעורים על בקשות פסלות קודמות שהגישה המערערת בהליך, שבהם נדחו שני ערעורים שהגישה המערערת על שתי החלטות של המפקח שלא לפסול את עצמו מלדון בהליך בעניינה (ע"א 5470/23 גנות נ' כהן (10.8.2023); ע"א 1832/23 גנות נ' כהן (16.3.2023)). בתמצית, יצוין כי עניינו של ההליך בתביעה שהגישה המשיבה 1 (להלן: המשיבה) נגד המערערת בטענה לנזקי רטיבות בדירתה שנגרמו לטענתה בשל ליקויים בדירתה של המערערת. להלן יפורטו עיקרי העובדות שנדרשות להכרעה בערעור שלפניי.
2.במסגרת ההליך נושא הערעור, מינתה המפקחת ד' קציר-ברין, אשר דנה בתיק באותה העת, מומחה שסבר שיש לבצע בדיקה בדירתה של המערערת לשם בחינת מקור הרטיבות בדירתה של המשיבה, וביום 26.9.2023 הגיש המומחה את חוות דעתו בעניין זה (להלן: המומחה). בעקבות הגשת חוות הדעת, ביקשה המערערת לחקור את המומחה וכן להגיש חוות דעת מומחה מטעמה; וביום 31.1.2024 נעתר המפקח לבקשה באופן חלקי וקבע, בין היתר, כי האחרונה תוכל לחקור את המומחה, ובצד האמור דחה את בקשתה להגיש חוות דעת מומחה מטעמה (להלן: ההחלטה מיום 31.1.2024). ביום 11.2.2024 הגישה המשיבה בקשה להורות למומחה לבדוק את דירתה בשל נזילות נוספות, ובו ביום קבע המפקח כי המערערת תגיש את תגובתה לבקשה עד ליום 15.2.2024 (להלן: ההחלטה מיום 11.2.2024).
3.למחרת, ביום 12.2.2024, הגישה המערערת את בקשת הפסלות נושא הערעור, שבמסגרתה נטען, בעיקרם של דברים, כי ההחלטה מיום 31.1.2024 וההחלטה מיום 11.2.2024 משקפות את עמדתו השלילית של המפקח בעניינה ומצביעות על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. בתוך כך טענה המערערת, כי השוואה בין ההחלטה מיום 31.1.2024, שבמסגרתה דחה המפקח את בקשת המערערת להגיש חוות דעת מומחה מטעמה, לבין ההחלטה מיום 11.2.2024, שבה המפקח הוציא לתגובה את בקשתה של המשיבה לבדיקת נזילות נוספות על ידי המומחה, מלמדת על משוא הפנים של המותב והעדפתו את המשיבה. עוד נטען, כי הגם שישנה נתבעת נוספת בהליך נושא הערעור, היא המשיבה 2, במסגרת ההחלטה מיום 11.2.2024 הורה המפקח למערערת בלבד להגיב לבקשה באופן שיש בו כדי ללמד על נעילת דעתו של המפקח בעניינה של המערערת.
4.בו ביום, ולאחר הגשתה של בקשת הפסלות, הבהיר המפקח כי בהחלטה מיום 11.2.2024 נפלה טעות קולמוס וכי גם על הנתבעת הנוספת בהליך להגיב לבקשה; וכן הורה למזכירות לשלוח בשנית את ההחלטה מיום 11.2.2024 בהתאם לתיקון. בנוסף, המפקח קבע כי המערערת תודיע האם היא עומדת על בקשת הפסלות נוכח תיקון ההחלטה מיום 11.2.2024. ביום 19.2.2024 הודיעה המערערת כי היא עומדת על בקשת הפסלות, ואף טענה כי בהחלטה שניתנה ביום 15.2.2024, הקדים המפקח דיון בחקירת המומחה בשל "אילוצי העד" שלא לבקשת הצדדים ובהיעדר התייחסותם (להלן: ההחלטה מיום 15.2.2024); זאת, באופן שמלמד לשיטתה על קשר "פסול" בין המפקח לבין המומחה.
5.ביום 26.2.2024 דחה המפקח את בקשת הפסלות נושא הערעור וקבע, בעיקרם של דברים, כי החלטותיו הדיוניות שעליהן מלינה המערערת אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים. עוד נקבע, כי בהחלטה מיום 11.2.2024 נפלה טעות קולמוס שתוקנה בהחלטה מיום 12.2.2024 וממילא אין בה כדי להצביע על משוא פנים מצדו. לבסוף, קבע המפקח כי יתר טענות המערערת אינן מקימות עילה לפסילתו, וממילא אין בתחושותיה הסובייקטיביות של המערערת כדי לבסס עילה כאמור.
6.מכאן הערעור שלפניי, שבמסגרתו חוזרת המערערת על טענותיה בבקשת הפסלות נושא הערעור. לטענת המערערת, החלטות דיוניות שנתן המפקח לאורך ההליך מלמדות על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, ואת העדפתו של המותב את המשיבה. בפרט, מתייחסת המערערת להחלטות מיום 31.1.2024; מיום 11.2.2024; ומיום 15.2.2024, אשר מחזקות לשיטתה את המסקנה כי דעתו של המפקח בעניינה ננעלה. לבסוף, נטען כי החלטות אלו מונעות מהמערערת להציג ראיות שתומכות את גרסתה; וכן מעידות על קיומו של קשר ישיר ו"פסול" בין המפקח לבין המומחה.
7.לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אמת המידה לפסילת מותב היא התקיימותן של נסיבות "שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". איני סבור כי נסיבות אלו מתקיימות בענייננו. ראשית, הגם שאין הגבלה על מספר בקשות הפסלות שניתן להגיש, בעל דין הטוען לעילת פסלות נוספת באותו ההליך נדרש להצביע על עילה חדשה אשר צמחה לאחר מתן החלטת הפסלות הקודמת (ע"א 8697/23 פלונית נ' פלונית, פסקה 5 (18.1.2024); ע"א 5221/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 13 (14.8.2023)). בשים לב לכך שחלק מטענות המערערת עוסקות בהחלטות שנדונו והוכרעו במסגרת הליכי הפסלות הקודמים, אין מקום לשוב ולהידרש לטענות אלו בערעור דנן (ע"א 3127/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (21.4.2024); ע"א 2608/23 שגיא נ' רשות המסים באמצעות פקיד שומה תל אביב 1, פסקה 9 (2.4.2023)).
8.אף לגופם של דברים דין הערעור להידחות. כידוע, וכפי שצוין במסגרת פסקי הדין בערעורי הפסלות הקודמים בהליך, רק במקרים חריגים טענות שמופנות לפעילות השיפוטית כשלעצמה יקימו עילת פסלות (ע"א 1541/24 שאול נ' עיריית חולון, פסקה 7 (17.4.2024); ע"א 273/24 עו"ד יצחק מאור נ' הממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים, פסקה 7 (19.3.2024)). איני סבור כי המקרה דנן נמנה על מקרים אלה. טענות המערערת מכוונות להחלטות המפקח לגופן, וכפי שהובהר בפסיקה, החלטות דיוניות מסוג זה, גם כאשר מדובר ברצף החלטות שאינן לרוחו של בעל דין, אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות (ע"א 308/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (21.4.2024); ע"א 58/23 פת נ' פת, פסקה 13 (15.2.2023)). אשר לטענות המערערת בדבר הקשר בין המפקח לבין המומחה וכן לעניין חוסר הגינות מצד המומחה, טענות אלו נטענו ללא ביסוס כנדרש וממילא אין בהן כדי להקים עילת פסלות. לבסוף, יצוין כי הערעור נוסח בלשון משתלחת שאותה אין להלום.
הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ב
באייר התשפ"ד (20.5.2024).
מ"מ הנשיא