פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
2158/00
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המ
בקשת
:
פריניר הדס מפעלי מזון בע"מ
נגד
המשיבים
:
1.
עו"ד עידן גולדנברג
2.
חנית ובטחון בע"מ
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בחיפה
מיום 7.3.2000 בבש"א 1207/99 פש"ר
1005/96
שניתן על ידי כבוד השופט מ' נאמן
בשם
המבקשת: עו"ד עמירם אלון
בשם
המשיב 1: עו"ד נפתלי קפשוק
בשם
המשיבה 2: עו"ד יעקב סער
החלטה
1.המשיב, עורך-דין עידן גולדנברג, מונה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, כמפרקן הזמני של שתי חברות, והוסמך לבצע את כל הפעולות הדרושות להפעלת החברות ולניהולן. במהלך פעילותו כמפרק זמני רכש המשיב, בין השאר, סחורה מן המבקשת, ונתן בידה המחאות המשוכות על חשבון אחת החברות שבפירוק. המחאות אלה לא כובדו. מן המשיבה 2 נטל כספים בהלוואה לשימוש החברות.
ביום 18.11.99 פנה המשיב לבית המשפט המחוזי בבקשה להשתחרר מתפקידו כמפרקן הזמני של החברות. כמו כן נתבקש בית המשפט ליתן צו המקפיא את כל ההליכים שהיו, כך ניתן ללמוד מהחלטת בית המשפט, תלויים כנגד המשיב, בגין פעולות שביצע כמפרק זמני (להלן: צו ההקפאה). הצו המבוקש ניתן לבקשת המשיב, במעמד צד אחד.
המבקשת והמשיבה 2, כל אחת בנפרד, פנו לבית המשפט קמא בבקשה לבטל את צו ההקפאה, על מנת שתוכלנה להגיש כנגד המשיב תביעות אישיות. לטענתן, התרשל המשיב במילוי תפקידו וחרג מדרך פעולה סבירה שצריך לפעול מפרק זמני בניהול חברה. מטעם זה, כך הן טוענות, יש לאפשר להן למצות את זכויותיהן ולתבוע את המשיב אישית.
המשיב מצידו טען כי יש לדחות את הבקשות לביטול צו ההקפאה
. לחברות מונה מפרק קבוע, שהודיע לבית המשפט כי תוך מספר חודשים הוא ישלים את בדיקת הוכחות החוב, ויקבע מהו הסכום - אם בכלל - אותו יכולה קופת החברות לשלם לנושים השונים. על רקע האמור, כך טען המשיב, מן הדין לדחות את הבקשות עד שיושלם הבירור האמור, שהרי יתכן, שיתברר בסופו של יום, כי אין כל צורך בתביעה האישית נגדו.
2.בית המשפט המחוזי שקל את טענותיה של המבקשת, ואף עמד על זכותה להגיש תביעה אישית כנגד המשיב. יחד עם זאת, בחר השופט לאזן בהחלטתו בין עניינה של המבקשת, לבין האינטרס שלא "להבריח עורכי דין מתפקידים שבהם הם פועלים כזרוע של בית המשפט". איזון זה, כך פסק בית משפט קמא, מצדיק הגנה נוספת על המפרק הזמני מפני תביעות אישיות לתקופה של ששה חודשים. לפיכך, נקבע כי צו ההקפאה יוארך בששה חודשים, שאז יוכלו הנושים להגיש תביעות אישיות כנגד המשיב, אם ימצא באותו שלב צורך בכך.
כנגד החלטה זו עותרת המבקשת ליתן לה רשות ערעור. לטענתה, לא היתה כל הצדקה להורות על עיכוב נוסף, בן ששה חודשים, בהגשת התובענה האישית נגד המשיב. עוד טוענת המבקשת כי על פי מצבה של קופת הפירוק ברי כי לא ניתן יהיה לגבות את החוב בכל מועד שהוא.
3.לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטת בית המשפט קמא, ולא בשל שסבור אני כי עורך דין שפעל במינוי מטעם בית המשפט והתרשל במילוי תפקידו זכאי להגנה מיוחדת מפני תביעות אישיות כנגדו. אלא, שנוכח הודעתו של המפרק הקבוע לפיה בתוך חודשים מספר תושלם בדיקת הוכחות החוב, ויקבע כמה - אם בכלל - תוכל קופת החברה לשלם לנושים השונים, נראה כי ההחלטה להקפיא את התביעות האישיות, כנגד המשיב, לששה חודשים נוספים, עד לאחר השלמת ההליכים האמורים, על ידי המפרק הזמני, הינה סבירה בנסיבות העניין. אין לשלול מראש את האפשרות כי אם ישולמו לנושים, ולמבקשת בכללם, כספים מקופת הפירוק, עשוי הדבר ליתר את הצורך בתביעות האישיות נגד המשיב, ולמנוע דיוני סרק.
לאור האמור הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, יז' באייר תש"ס (22.5.2000).
ש
ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00021580.
W01
/אמ