ע"א 2159/18 שלמה חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני

1.

מונחת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.2.2018 (ת"א 34973-12-12; השופט כ' סעב ), במסגרתו נקבע, על דרך האומדנה, כי על המערערת לשלם למשיב 1 פיצוי בסך 2,500,000 ₪, בניכוי התשלום התכוף שכבר שולם לו, ובתוספת שכר טרחת עו"ד.

לצד הטענות שמעלה המערערת לגופם של דברים, היא טוענת כי פסק הדין לוקה בהעדר הנמקה – וכי ה"אומדנה" שערך בית המשפט המחוזי, מבלי להתייחס לכל אחד מראשי הנזק ולפרוס את השיקולים שהובילו לתוצאה הסופית, מנותקת מן התשתית הראייתית הקיימת ואינה יכולה לעמוד. על פי השקפתה, סיכויי ערעורה טובים מאד, ואף מאזן הנוחות נוטה לזכותה – משום שיש חשש שלא תוכל לגבות בעתיד את הסכום מן המשיבים, במידה ויתעורר בכך הצורך. לחלופין, מבקשת המערערת לעכב באופן חלקי את ביצוע פסק הדין, כך שסכום בן 500,000 ₪ יועבר למשיבים כבר כעת (להלן: הבקשה החלופית ). לדבריה, מרבית הפיצוי צופה בלאו הכי פני עתיד, כך שחלופה זו מציעה איזון ראוי בין האינטרסים של הצדדים.

המשיבים, לעומת זאת, מתנגדים לעיכוב ביצוע פסק הדין. לדידם, הפיצוי שנפסק לזכות משיב 1 מבוסס על ממצאי עובדה ומהימנות של בית המשפט המחוזי, ומכאן שסיכויי הערעור קלושים. אשר למאזן הנוחות, הם טוענים כי משיב 1 מחזיק בדירה, וכי אין חשש שלא יהיה בידו להשיב את כספי הפיצוי – בו הוא מתעתד לעשות שימוש שקול ואחראי "לאורך כל שנות חייו" – אם יתקבל ערעור המערערת.

2.

לאחר העיון בחומר, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה החלופית להתקבל – כך שסכום בן 500,000 ₪ יועבר כבר כעת לידי המשיבים, בעוד תשלום יתרת הפיצוי יעוכב עד להכרעה בערעור.

כידוע, אין בעצם הגשת ערעור כדי למנוע מ בעל דין שזכה בדינו ליהנות מפירות זכייתו, אלא אם הוכיח המערער כי סיכויי ערעורו טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. עם זאת, מודל "מקבילית הכוחות" קובע כי ככל שסיכויי הערעור מוצקים יותר, ניתן יהיה להקל בדרישת מאזן הנוחות, ולהפך. מבלי לצלול לעומק טענות המערערת לגופם של דברים, נראה כי קבלת הבקשה החלופית תשקף, בנסיבות העניין, איזון ראוי בין השיקולים השונים.

3.

ביצוע פסק הדין יעוכב, אפוא, במתכונת עליה עמדתי לעיל – בכפוף להפקדת ערבות בסך 25,000 ₪ בקופת בית משפט זה, לפי תקנות 467(ג) ו-364(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בתוך 14 יום.