ע"א 2172/07 ששון לוי נ. שמעון לוי

1.

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' שפירא) מיום 17.1.07, נפסקו לזכות המשיב חלק מהסעדים שנתבעו על ידו בתביעה שהגיש נגד המערערים. ביום 4.3.07 ערער המשיב לבית משפט זה לעניין חלק מהסעדים שתבע ושלא נפסקו לו בפסק הדין, וביום 7.3.07 הגישו המערערים את ערעורם כנגד אותם סעדים שנפסקו לזכות המשיב, והם: א. סכום השווה ל-132,000 דולר בתוספת ריבית ליבור + 1%; ב. החזר הלוואות (שהוגדרו בתביעה כ"הלוואת 1998" ו"הלוואת 1998") בהתאם ל"טבלת החזרים לזקיפה שתאוזן עם רשימת התובע (המשיב). הצדדים יעשו כן בעצמם תוך 30 יום, שאם לא כן ימונה אקטואר לעשות זאת על פי בקשת מי מהצדדים"; ג. פסק דין הצהרתי, ולפיו:

"התובע (המשיב – י"א) זכאי להיות שותף בשיעור 5% במיזם הידוע כ"בית המפלגה" (גוש 30050 חלקות 51, 63) ולהיות הבעלים הרשום בשיעור זה, בכפוף לתשלום מיסים כדין. זכותו זו כפופה לתשלום חלקו היחסי בהשבחת הנכס. בתוך כך, התובעים לא יעשו כל דיספוזציה בנכס העלולה לסכל סעד זה, וזאת למשך 120 יום מהיום, על מנת לאפשר לתובע לנקוט בכל הליך אחר הנדרש לאור ההצהרה האמורה".

2.

המערערים פנו לבית המשפט קמא בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן פסק הדין בערעור. בית המשפט קמא החליט, כי ככל שהדברים אמורים בחיוב הכספי ובמיזם "בית המפלגה":

"אינני מוצא לנכון לעכב ביצוע פסק הדין, זאת בכפוף לכך שכל סכום שייגבה יופקד בנאמנות בידי בא כוח המשיב ויושקע בתוכנית מוסכמת על באי כוח הצדדים".

אשר לעניין האקטואר – נדחתה הבקשה.

3.

בפני בקשתם השניה של המערערים על פי תקנה 468 לתסד"א, לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענתם, סיכויי הערעור שהגישו טובים ומצבו הכלכלי של המשיב לא יאפשר להם, על פי טענתם, להיפרע ממנו את הסכומים שנפסקו לזכותו – אם יתקבל ערעורם.

ככל שהדברים אמורים בחיובים הכספיים שנתחייבו לשלם למשיב, איני מוצא ממש בבקשה. זאת, מתוך כך שעל פי החלטת בית המשפט קמא הותנה כל תשלום כספי על פי פסק הדין בהפקדתו לחשבון נאמנות שלא ישוחרר לידי המשיב אלא לאחר מתן פסק הדין בערעור ובכפוף לתוצאתו. בכך איזן בית המשפט קמא כראוי את השיקולים השונים הצריכים לעניין. הוא הדין לעניין מרכיב פסק הדין קמא ביחס להחזר ההלוואות ומינוי האקטואר.

4.

ומכאן לעניין "מיזם בית המפלגה". המדובר, כאמור, בפסק דין המצהיר על זכותו של המשיב לשותפות של 5% במיזם ולהיותו הבעלים הרשם בשיעור זה "בכפוף לתשלום חלקו היחסי בהשבחת הנכס". בין הטענות שבערעור משיגים המערערים כנגד אי בהירות הצהרה זו בדבר זכויות המשיב במיזם. האם הכוונה ל-5% ממלוא הזכויות באותם המקרקעין, או שמא 5% מחלקם של המערערים במיזם בעקבות הסכמי קומבינציה כאלה ואחרים שכרתו עם יזמים אחרים.

אי הבהירות מתייחסת, לטענתם, גם לגבי הגדרת ואיפיון המרכיבים בדבר "תשלום חלקו היחסי (של המשיב) ב השבחת הנכס ". סוגיה זו אכן תהיה טעונה הכרעה בערעור.

בנסיבות אלה, אני מחליט להיעתר חלקית לבקשה, ולהורות כי על המשיב להימנע מביצוע דיספוזיציות בנכס המקרקעין נשוא הסעד ההצהרתי (דהיינו, גוש 30050 חלקות 51, 63 בירושלים), וזאת עד למתן פסק דין בערעור.

המערערים רשאים יהיו לרשום הערת אזהרה לעניין זה בספרי רשם המקרקעין.