ע"א 2180-21 ע"א 2180-21

הערעור שבפנינו נסב על אופן יישומה של תקנה 15א לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 שעניינה ניכוי תשומות, וזאת ביחס לשטחים המשמשים למטבחים והגשת ארוחות לעובדי החברה המשיבה.

התרשמותנו הייתה שפסק דינו של בית המשפט המחוזי נדרש לסוגיה זו באופן נרחב, המבוסס על הדין והעובדות ועל כן המלצנו למערערת לחזור בה מערעורה.

לאחר שנטלה שהות לצורך כך המערערת הודיעה כי היא עומדת על ערעורה, בהסבירה כי היא עושה כן בין השאר מטעמים שעניינם הבהרת המצב המשפטי.

בשלב זה ולאחר שחזרנו ושקלנו את הדברים לא נותר לנו אלא לאמץ את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

פסק דיננו מבוסס על פרשנות התקנה שבפנינו ואיננו נוקטים כל עמדה באשר לאפשרות של שינוי המצב המשפטי על דרך תיקונה, ככל שהמערערת תבקש לקדם שינוי בכיוון זה.

סוף דבר: הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאת המשיבה בסך 20,000 שקלים.