ע"א 2287/02 ק.פ.י.ל טבליות וממתקים בע"מ נ. עו"ד אהוד גינדס -מפרק החברה

1.בין המבקש - בעל מניות בחברת ק.י.פ.ל טבליות וממתקים בע"מ (בפירוק) (להלן: החברה) - לבין בעל המניות האחר בחברה, נתגלעו סכסוכים. בשל כך, נכנסה החברה להליכי פירוק, והמשיב 1 מונה כמפרק לחברה (להלן: המפרק). בהליך של התמחרות נמכרו נכסי החברה לבעל המניות האחר, ואילו המבקש פנה לבית המשפט המחוזי ובפיו השגות שונות הנוגעות להחלטותיו של המפרק.

2.בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת ו' אלשיך) דחה את טענות המבקש לגופן - אחת לאחת. בית המשפט ציין גם, כי "... אין בבקשה זו, ככל הנראה, אלא ניסיון של המבקש להמשיך את ההתכתשות בין בעלי המניות אשר דרדרה את החברה לידי פירוק מלכתחילה". ועוד: "לא יכולתי להשתחרר, בנסיבות המקרה, מהחשד העולה אף בתגובת הכונס הרשמי, כי המבקש מנסה להוסיף ולנהל מאבקים כנגד בעל המניות האחר של החברה, וזאת תוך שוויון נפש לנזקים העשויים להיגרם לקופת הפירוק".

3.בבקשת רשות הערעור שלפני חוזר המבקש על שתיים מטענותיו: האחת - כי על המפרק להגיש תביעה כנגד בעל המניות האחר, בגין הפרת ההסכם בדבר מכירת נכסי החברה; והאחרת - כי על המפרק לדון בהוכחות החוב שהגיש לו המבקש.

אשר לטענה הראשונה: בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, טענה זו. בית המשפט עמד על שיקול-דעתו הרחב של המפרק, ובנסיבות העניין קבע כי:

"ביטול החוזה למפרע, או ניסיון לגבות מהקונה את הפיצוי המוסכם, יגרור הליך משפטי בין הצדדים, אשר ילווה בפגיעה בחברה, יגרום לקופת הפירוק להיכנס להוצאות ניכרות, ולהארכה ניכרת בהליכי הפירוק. כל זאת, בעוד עסקינן באיחור לא גדול יחסית, כאשר אין חולק כי התמורה שולמה במלואה!

לא זאת, אלא אף זאת; הקונה יוכל, בנסיבות אלו, להתגונן בטענות שאינן מופרכות על פניהן, כי בנסיבות המקרה והאיחור בהשלמת העברת הממכר מצד המפרק, אין התנהגותו מהווה כלל ועיקר הפרה יסודית של ההסכם. לא מצאתי כל סיבה, מן הדין או מן הצדק, לאלץ את המפרק ואת קופת הפירוק להיכנס להליך מעין זה, אשר יגרום נזק לכל הצדדים המעורבים".

אין עילה, בנסיבות המקרה, להתערב בנימוקים אלה.

אשר לטענה השניה: בימים אלו אמורות - כך עולה מתשובת המפרק - להתקבל שומות המס הסופיות של החברה. או אז תחולק יתרת הכספים שבקופת הפירוק בין בעלי המניות בהתחשב בתביעותיהם (לחברה אין נושים). בנסיבות אלה, אין מקום למתן רשות ערעור בשאלה זו.

הבקשה נדחית. המבקש יישא בשכר-טרחת עורך-הדין של המשיבים 1 ו2- בסכום של 5,000 ש"ח לכל אחד.