פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 2321/01
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' גרוניס
המערער:
יעקב ורקר
נ ג ד
המשיבים:
1. עמי הראל
2. כונס הנכסים הרשמי
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 5.2.01 בפש"ר 1829/94
שניתן על ידי כבוד השופט י' לויט
תאריך הישיבה:
כ"ו כס
לו תשס"ג (1
.12.2002)
בשם המערער:
בעצמו
בשם המשיב 1:
עו"ד יצחק ליזר
בשם המשיב 2
:
עו"ד
צבי קויש
פסק-דין
התנאי להפטר מותנה נתקיים אך אחד הנושים, הוא המערער שלפנינו עתר לביטול ההפטר. טענותיו נבדקו (לטענתו לא נבדקו היטב) ובית המשפט המחוזי לא נעתר לו. מכאן הערעור שלפנינו.
ביני לביני הועמד המערער לדין פלילי בגין עבירות, שיכול שתהיה להן השלכה על הליכי פשיטת הרגל; לפיכך הודיע לנו הכונס הרשמי שאין לו התנגדות שהענין יחזור לבית המשפט המחוזי. פרקליט החייב מתנגד לכך.
אנו סבורים שלעת הזאת אין מקום לבטל את ההפטר; אכן יכול ותתקיימנה נסיבות, בין על יסוד חומר חדש שיהיה בידי המערער בכלל או לאחר הרשעתו של החייב, אם יורשע, בפרט שיצדיק ביטול ההפטר, אך אין אנו סבורים, בשלב הנוכחי שקיימת עילה מספקת להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי; אכן, בהעדר טיעון אין אנו מחווים דעה מה מעמדו של נושה בודד לעתור לביטול הפטר.
המערער גם עתר לפנינו להורות לכונס הרשמי לגלות לו פרטים מחקירתו של החייב לפניו. המערער טוען שהעלה בקשה זו לפני בית המשפט המחוזי, אך אין לכך זכר בפרוטוקול. הכונס הרשמי חוסה תחת הגנת סעיף 18ג(ה) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 ואין בידינו הכלים כדי להחליט בענין זה. זכותו של העותר שמורה לו, אם יש לו זכות (דבר שלגביו אין אנו מחווים דעה) לנקוט בהליכים המתאימים כדי לקבל את מבוקשו.
אנו דוחים את הערעור, אך בנסיבות הענין לא ראינו לעשות צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ו כסלו תשס"ג
(1.12.2002).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ש
ו פ ט