ע"א 2333/21 פלוני נ. המרכז הרפואי "וולפסון"

תקנה 134(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין ) קובעת כי:

134(ב). המערער יצרף לערעור מסמכים אלה בלבד:

(1) העתק ההחלטה שעליה מערערים;

(2) העתקי המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת ".

ודוק: בהתאם לתקנה 144 לתקנות האמורות, בעל דין אינו רשאי להביא ראיות חדשות (אשר לא הוגשו והתקבלו כדין על ידי הערכאה הקודמת) אלא אם הדבר הותר במפורש על ידי ערכאת הערעור.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מקובלת עלי עמדת המערער בע"א 2333/21 (להלן: המערער ), כי מוצג "2" שצורף לכתב הערעור בע"א 4282/21 שהוגש על-ידי המערערת באותו ערעור (להלן: המדינה ) מכוח תקנה 137(ב) לתקנות סדר הדין, אינו בגדר מסמך "שהוגש והתקבל כדין בערכאה הקודמת". זאת, משום שמוצג זה (חוות דעת שנערכה בהליך דלמטה על ידי ד"ר טובי רסין) נפסל מפורשות מלשמש כראיה בהליך דלמטה וזאת בגדר פסק-דינה של כב' השופטת י' וילנר ברע"א 1941/19 אסותא – מרכזים רפואיים נ' פלוני (25.6.2021) (להלן: עניין אסותא ). לפיכך, לא ניתן לראות מסמך זה כמסמך "שהתקבל כדין" בערכאה הקודמת (ראו והשוו, בש"א 2792/15 דיאב נ' ערמוש – חברה לעבודות חשמל בע"מ (26.4.2015)). העובדה שהמערער צירף את מוצג זה לכתב התביעה המתוקן שהגיש לבית משפט קמא אין בה כדי לשנות ממסקנה זו ולו מן הטעם שכתב התביעה המתוקן הוגש בטרם ניתן פסק-הדין בעניין אסותא הנ"ל. גם העובדה שהמערער לא ביקש באופן פוזיטיבי ומפורש לתקן את כתב התביעה המתוקן לאחר מתן פסק-הדין בעניין אסותא אין בה כדי להכשיר את צירוף המסמך כמוצג לאחר שנפסל מפורשות לשמש כראיה בפסק-הדין הנ"ל. אבהיר, כי לא נעלמו מעיניי טענות המדינה ביחס למוצג זה לרבות טענתה כי פסק-הדין בעניין אסותא כלל לא התמקד ביחסים שבין המדינה למערער אלא בזכויותיהם הדיוניות של המשיבים הפורמליים. ברם, גם בטענה זו אין כדי להכשיר צירוף מסמך שנפסל מפורשות מלשמש כראיה וכל טענותיה אלה של המדינה מקומן במסגרת בקשה להוספת ראיות חדשות אותה הוא רשאית כמובן להגיש בהתאם לסדרי הדין (ואיני מביע כמובן כל עמדה באשר לסיכוייה של בקשה כאמור ככל שתוגש).

לא מצאתי ממש בטענת המדינה כי המערער עצמו צירף לערעור שהגיש בע"א 2333/21 מסמכים שאסור היה לו להגיש. טענות המדינה מופנות כנגד שתי חוות דעת מומחה שהוגשו בהליך דלמטה על ידי המשיבות הפורמליות (משיבות מס' 3 ו-4 בע"א 2333/21) ושצורפו לערעור בע"א 2333/21. ברם, כפי שמציינת המדינה בעצמה, חוות הדעת הנ"ל צורפו לכתבי ההגנה מטעם המשיבות הפורמליות. העובדה שהמערער הגיע לפשרה עם המשיבות הפורמליות בטרם נחקרו המומחים על חוות דעת אלה אין בה כדי למנוע מהמערער לצרפם לערעור מטעמו, שכן בסופו של דבר עסקינן בראיות שהוגשו והתקבלו כדין על ידי הערכאה הדיונית, ואין בנמצא כל החלטה שיפוטית מפורשת המורה על הוצאתם מהתיק ואף נראה כי בית המשפט קמא ביסס את פסק-דינו על חלקים מסוימים שנזכרו בחוות דעת אלה, כך על פי שיטת המדינה עצמה (וראו בהקשר זה טענת המדינה בסעיפים 3, 9.2 ו-17 בערעור בע"א 4282/21). ברי, כי המדינה רשאית כמובן להעלות בתשובתה לערעור המערער ובערעורה שלה טענות הנוגעות למשקלן של חוות דעת אלה וכן טענות הנוגעות לכך שלשיטתה לא היה ניתן לבסס ממצאים על חוות הדעת, וכך אכן עשתה המדינה כמפורט לעיל. טענות אלה דינן להתברר במסגרת בירור הערעורים לגופם והן אינן מצדיקות את הוצאת חוות הדעת מתיק המוצגים מטעם המערער.

לנוכח האמור לעיל סבורני כי המדינה לא הייתה רשאית לצרף את מוצג "2" לערעור שהגישה ואף לא הייתה רשאית להתייחס לתוכנו בגוף הערעור (ראו סעיפים 2.3 ו-2.8 לגוף הערעור) וכן בתשובתה לערעור בע"א 2333/21 (וראו לעניין זה, הנחיה 7(ב)(3) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון מיום 1.1.2021).

התוצאה היא שבקשת המערער בע"א 2333/21 מתקבלת במובן זה שהמזכירות תוציא מתיק המוצגים בע"א 4282/21 את מוצג מספר "2", והמערערת בע"א 4282/21 תגיש עד ליום 10.10.2021 ערעור מתוקן (בע"א 4282/21) ותשובה מתוקנת לערעור המערער (בע"א 2333/21) אשר אינם כוללים התייחסות לתוכנו של מוצג 2 (ויובהר כי ניתן כמובן לאזכר את עצם מתן פסק-הדין שניתן בעניין אסותא אשר בהמשך לו נפסל מוצג זה מלשמש כראיה).

המועד להגשת תשובה בע"א 4282/21 יוארך בהתאמה עד ליום 9.12.2021.

המערערת בע"א 4282/21 תישא בהוצאות המערער בע"א 2333/21 בסך של 2,500 ש"ח.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים בשני ההליכים שבכותרת.