ע"א 2390/96 קרסיק יהודית נ. מדינת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל

1.ביום 13.2.2001 ניתנה החלטה עקרונית בעתירות אלה. לפיה, אם המטרה הציבורית אשר שימשה בסיס להפקעת מקרקעין לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, חדלה להתקיים, הרי, ככלל, מתבטלת ההפקעה ובעל המקרקעין המופקעים זכאי להשבת המקרקעין, בכפוף לחריגים מסוימים

(בג"ץ 2390/96 קרסיק נ' מדינת ישראל , פ"ד נה(2) 625).

2.באותה החלטה קרא בית המשפט למחוקק לפעול בהקדם להסדרה מקיפה וממצה של נושא הפקעת מקרקעין בישראל. בד בבד נקבע, כי שאלת השלכותיה המעשיות של ההלכה שנתחדשה מחייבת בירור נוסף והשלמת טיעון מטעם הצדדים. בהתאם, הוגשו טיעוני הצדדים בעניין תחולתה של ההלכה על המקרים המונחים לפנינו בעתירות אלה, ועל מקרים אחרים שלעבר ולעתיד. במסגרת זו הודיעה המדינה (ביום 11.1.2002), כי החלה מלאכת ניסוחו של הסדר סטטוטורי חדש. לאחר עיון בחומר שהוגש, ובהתחשב בקיומו של הליך חקיקה בנושא, הוחלט (ביום 24.7.2002) לדחות את ההכרעה בעניין זה לתקופה נוספת, במהלכה יקודם הליך החקיקה. המדינה נתבקשה לעדכן את בית המשפט בהתפתחויות החקיקה. מעת לעת הוגשו עדכונים כאמור. כך נמסר לנו, כי שר האוצר מינה ועדה בינמשרדית לשינוי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, וכי זו הגישה (ביום 31.10.2004) דין וחשבון. על יסוד המלצות הוועדה נוסח תזכיר חוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005, אשר הופץ להערות ביום 22.11.2004. לאחרונה (ביום 19.4.2005) נמסר, כי תזכיר החוק אמור להיות מובא לדיון בפני ועדת השרים לענייני חקיקה. הצעת החוק מצויה, אפוא, בשלבי הכנה מתקדמים.

3.בנסיבות אלה, ועל אף ההתמשכות הניכרת של הטיפול בנושא, אנו סבורים שלא יהיה זה ראוי כי נכריע כעת בעניין היקף התחולה של ההלכה העקרונית, טרם שנתאפשר לכנסת לשקול את העניין ולמצות את הליך החקיקה. המדינה תגיש, על כן, הודעה מעדכנת נוספת בעניין התקדמות הליך החקיקה בתוך שישה חודשים מהמצאת החלטה זו. תקוותנו היא שבתקופה זו ייעשה כל מאמץ לקדם את החקיקה ולהשלים אותה. בעלי דין רבים – הן בבית משפט זה והן בערכאות אחרות – ממתינים זה שנים ארוכות להכרעה בסוגיה חשובה זו. יש לתת לה את העדיפות הראויה.