ע"א 2444/03 מעוז חברה לביטוח בע"מ נ. רות שחר

1.בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו פסק למשיבה סכומי כסף, בתביעה שהגישה נגד המבקשת, לפיצוי בגין נזקי-גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים. הסך הכולל של הפיצוי שנפסק הינו כ- 820,000 ש"ח. המבקשת הגישה ערעור לבית משפט זה, ובו השיגה על סכום הפיצוי שנפסק. במסגרת הערעור, הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין קמא – וזו הבקשה שבפני.

המבקשת גורסת כי סיכויי הערעור גבוהים, וכי אם ישולם סכום הפיצויים, והערעור יתקבל, לא תוכל המבקשת לקבל בחזרה את הכספים ששילמה. לחלופין עותרת המבקשת לעיכוב ביצוע מחצית מסכום פסק-הדין, ומציינת כי עד כה שולם על-ידה למשיבה סכום של 400,000 ש"ח.

2.כלל הוא, כי הגשת ערעור אין בה כדי להביא לעיכוב פסק-הדין נשוא הערעור (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), וטעם עיקרי לסטייה מכלל זה הוא, כי במידה ויזכה המערער בערעורו, יהא זה מן הנמנע, או למצער קשה מאד, להשיב את המצב לקדמותו (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת ש' לוין, 1995) 859). בענייננו, אין המדובר אלא בפסק-דין כספי, והמבקשת לא הצביעה על תשתית עובדתית כלשהי – מעבר לאמירה כללית בעלמא – התומכת בטענתה כי קיים חשש שמא לא תוכל לגבות חזרה סכומים ששלמה, היה ויתקבל ערעורהּ. עם זאת, ועל מנת שלא להכריע בטיעוני המבקשת היום, אני מורה כי יתרת החוב הפסוק תופקד בידיו הנאמנות של בא-כוח המשיבה עד להחלטה אחרת של בית המשפט. אין צו להוצאות.