ע"א 2444/98 יעקב טרבלסי נ. ראש המועצה המקומית נתיבות, יחיאל זוהר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 2444/98

בפני: כבוד השופט ת' אור

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט י' אנגלרד

המערער : יעקב טרבלסי

נגד

המשיבים : 1. ראש המועצה המקומית נתיבות, יחיאל זוהר

2.המועצה המקומית נתיבות

ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי

בבאר-שבע מיום 12.4.98 בהמ"פ 4119/97

שניתן על ידי כבוד השופט י' פלפל

בשם

המערער : עו"ד תומר מו סקוביץ

בשם

המשיב 1 : עו"ד יארק רנאטו; עו"ד תומר כהן -פרידמן

בשם המשיב 2: עו"ד אהרן גולדס

פ ס ק - ד י ן

השופטת ד' ביניש :

עניינו של הערעור שבפנינו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונתו של המערער, מר יעקב טרבלסי (להלן - המערער ) כחבר המועצה המקומית נתיבות (להלן - המועצה המקומית ), לבין משרתו כמנהל "יעיל" - אגודה שיתופית לניהול חשבונות בישובים חקלאיים באזור עזתה בע"מ (להלן - "יעיל" ).

1.המערער מכהן כחבר המועצה המקומית מאז שנת 1990. במשך כל תקופת כהונתו כחבר המועצה, הועסק המערער בשכר כמנהל "יעיל". "יעיל" הוקמה על-ידי שמונה מושבים הנמצאים בתחום המועצה האזורית עזתה, והיא מספקת, עבור תמורה כספית, שירותי הנהלת חשבונות למושבים אלה ולגופים נוספים. ביום 20.5.97 שלח המשיב מס' 1, ראש המועצה המקומית (להלן - המשיב ) למערער הודעה על הפסקת כהונתו כחבר המועצה המקומית, בשל ניגוד עניינים בין כהונתו זו לבין משרתו כמנהל "יעיל". בהודעתו הסתמך המשיב, כעילה להפסקת הכהונה, על סעיפים 101(5) ו- (6) לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א - 1950 (להלן - הצו ), הקובעים לאמור:

"ואלה פסולים מלכהן כחברי מועצה נבחרת:

(5) עובד במשכורת באותה מועצה.

(6) עובד במשכורת בכל רשות מקומית אחרת, שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית ובין תפקידו כחבר מועצה".

כן הסתמך המשיב במכתבו ובטענותיו בפנינו, על דיני הפסלות בגין ניגוד עניינים כפי שנקבעו בהלכה הפסוקה.

המערער עתר לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בבקשה למתן פסק דין אשר יצהיר כי הודעת המשיב על הפסקת כהונתו כחבר המועצה המקומית ניתנה שלא כדין, והיא בטלה. תובענה זו נדחתה על ידי השופט פלפל, ומכאן הערעור שלפנינו.

2.בית המשפט קמא קיבל את טענות המשיבים בדבר ניגוד עניינים בין כהונתו של המערער כחבר המועצה המקומית לבין משרתו כמנהל "יעיל". לעניין זה קבע השופט כי חלק מהכנסות "יעיל" מתקבלות משירותים מקצועיים שהיא נותנת למושבים במועצה האזורית עזתה, ולשני גופים הנתמכים על ידי המועצה המקומית והמועצה האזורית עזתה - העמותה לקידום החינוך (להלן - העמותה ) ומכללת חמדת דרום (להלן - המכללה ). עוד קבע השופט קמא כי המערער, כמנהל "יעיל", כפוף ליו"ר המועצה האזורית עזתה. עובדות אלה, קבע השופט, מעלות חשש כבד לניגוד עניינים העלול להתבטא בשני אופנים: ראשית - בכך שהמערער, כחבר המועצה המקומית, "יפעיל שיקולים לא ענייניים ויעדיף את טובתו שלו, כמתפרנס מן העמותה, הסמוכה על שולחן נתיבות", וחשש דומה קיים אף לגבי המכללה; שנית - שהמערער, כחבר המועצה המקומית, "יפעיל שיקול דעת שלא לטובת ענייני המועצה ותושבי נתיבות, אלא בדרך שתרצה את יו"ר רשות גובלת (עזתה), ואת מושביה, שנציגיה מרכיבים את הנהלת יעיל".

המערער מעלה בפנינו טענות מטענות שונות בהן חולק הוא על ממצאיו העובדתיים של בית-המשפט קמא, אשר נקבעו על יסוד תצהירים סותרים שהגישו הצדדים לבית-המשפט, מבלי שנחקרו המצהירים ביחס לאמור בהם. כן חולק הוא על המסקנות המשפטיות שהסיק בית-המשפט קמא מן העובדות. המערער מציין כי הוא חבר המועצה המקומית מאז שנת 1990, וכי הוא מנהל האגודה השיתופית "יעיל" מאז שנת 1986. לטענתו, אף שכיהן שנים רבות בשני התפקידים, לא עורר המשיב מעולם את שאלת ניגוד העניינים בין שני התפקידים, והוא סבור כי שיקולים זרים - עזיבתו את הקואליציה שבראשות המשיב והמעבר למחנה האופוזיציה - הם שהביאו למשלוח מכתבו של המשיב בדבר הפסקת הכהונה.

3.בבואנו לבחון את שאלת ניגוד העניינים בכהונתו של חבר מועצה מקומית, אין אנו יכולים להתחקות אחר מניעיו של ראש מועצה מקומית לפסול כהונתו של חבר המועצה, ואין בידינו לקבוע אם גילויי ההקפדה של ראש המועצה על טוהר ההליכים במועצה שבראשותו, נובעים משיקולים הקשורים בהרכב הקואליציוני במועצה, או מכך שהוא חש אחריות ראויה למנהל תקין. שאלה זו אף אינה מתחייבת מן העניין, שכן הכלל בדבר איסור ניגוד עניינים מעוגן באמות מידה אובייקטיביות, ותכליתו הגנה על האינטרס הציבורי (השוו: בג"צ 529/89 דוד ריעני נ' מרדכי ליניק , פ"ד מג(3) 389, 394).

בית משפט זה כבר עמד בשורה ארוכה של פסקי-דין על טיבו של הכלל ועל התכלית שביסודו, שעיקרה הבטחת מילוי התפקיד הציבורי מתוך שיקולים ענייניים של טובת הציבור, ושמירה על אמון הציבור ברשות הציבורית (ראו: בג"צ 1100/95 דוד קאסוטו ואח' נ' אהוד אולמרט ואח' , פ"ד מט(3) 691, 698; בג"צ 6641/93 סיעת "צעירים למען חיפה" בעיריית חיפה נ' מועצת העיר חיפה ואח' , פ"ד מח(3) 555, 560; בג"צ 595/89 משה שמעון ואח' נ' שלום דנינו, הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים ואח' , פ"ד פ"ד מד(1) 409, 414; ע"א 698/94 שמעון פחימה נ' מיכאל פרץ , טרם פורסם, בפסקה 7 לפסק דינה של השופטת שטרסברג-כהן). בהתאם לכלל האמור, אסור לממלא תפקיד ציבורי להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית, ולגרסת המחמירים - חשש סביר, לניגוד בין אינטרסים הקשורים במילוי תפקידו הציבורי לבין אינטרס אחר כלשהו, מוסדי או פרטי, עימו הוא קשור. כדי לעמוד על קיומו של החשש או האפשרות לניגוד עניינים יש לבחון את טיבם של האינטרסים הנוגדים לכאורה, או את טיבם של התפקידים השונים המוטלים על עובד הציבור, ולאתר את פוטנציאל הניגוד ביניהם; בחינת הפסלות אינה מתייחסת למצב של ניגוד בפועל ודי בקיומו של פוטנציאל של ניגוד עניינים. כבר נקבע על-ידי בית-משפט זה לא אחת, כי כאשר ניגוד העניינים הצפוי הוא בתחום מצומצם ואינו משתרע על מילוי התפקיד כולו, ניתן - בנסיבות מתאימות - להמנע מלעשות שימוש בצעד הקיצוני של פסילה מכהונה, ואם אכן הדבר אפשרי, הרי שיש להעדיף אמצעים מתונים יותר המבטיחים את שלילת ניגוד הענייניים ללא פסילה מכהונה (ראו: פסק-הדין בעניין שמעון הנ"ל, בע'מ 418-419; פסק-הדין בעניין סיעת "צעירים למען חיפה" הנ"ל, בע'מ 560-561).

על רקע עקרונות אלה, עלינו לבחון את קיומה של עילת פסילה מכהונה בעניינו של המערער.

כאמור לעיל, התבססה הפסקת כהונתו של המערער כחבר המועצה המקומית על סעיפים 101(5) ו- (6) לצו, ועל הדינים הכלליים בדבר ניגוד עניינים כפי שנקבעו בפסיקה. נדון להלן בעילות אלה כסדרן.

סעיף 101(5) לצו:

4.האם יש לראות במערער כ"עובד בשכר" במועצה המקומית נתיבות, הפסול - על-פי הוראת סעיף 101(5) לצו - מלכהן כחבר המועצה המקומית?

הטעם העומד בבסיס הוראת הפסלות הקטגורית הקבועה בסעיף 101(5) לצו הובהר פעמים רבות בפסיקת בית משפט זה, ועיקרו שלא יהא אדם בעת ובעונה אחת חבר המועצה - הקובעת ומפקחת על תנאי העבודה של עובדיה, ועובד המועצה, המקבל ממנה את שכרו, "שאין בעל דין נעשה דיין" (ראו: בג"צ 18/ 60 פוזי עבד-אללה אל-כורי נ' ראש המועצה המקומית כפר יסיף , פ"ד יד 850, 853; בג"צ 55/62 עמרם אזולאי נ' ראש עירית צפת, פ"ד טז 1465, 1469). על הפרשנות הראויה של סעיף 101(5) הנ"ל עמד השופט זמיר בע"א 7131/96 עבאס פאדל מרעי נ' חוסין סלימאן ואח', טרם פורסם:

"הסעיף מניח, כחזקה שאינה ניתנת לסתירה, כי במצב זה קיימת סתירה או אי התאמה כזאת: לא רק אפשרות ממשית של סתירה או אי-התאמה, אלא סתירה ואי- התאמה ממש, ויש טעם לחזקה זאת. שהרי חבר המועצה המקומית נמצא בעמדה של ביקורת על עובדי המועצה, ומעמדה זו יש בידו להשפיע, במישרין או בעקיפין, בכוונה ואף ללא כוונה, על גורלם של עובדי המועצה, מכאן, שאם חבר המועצה הוא גם עובד המועצה, יש בידו להשפיע על תנאי העבודה שלו עצמו, על המעמד של הממונים עליו, ובאופן כללי על המצב ביחידה בה הוא עובד. זהו מצב מובהק של ניגוד עניינים: המבוקר הוא גם המבקר, והוא מבקר לא רק של עצמו כעובד, אלא גם של הממונים עליו בעבודה... אכן, חבר המועצה שהוא גם עובד המועצה נמצא במצב של כפילות שיש בה סתירה פנימית: ברגל אחת הוא עובד וברגל השניה הוא מעביד, הוא כפוף וממונה גם יחד, והכל באותו גוף עצמו."

(שם, בפסקה 4 לפסק-הדין)

בפסיקה ענפה נקבע כי הטעמים העומדים בבסיס האיסור החל על עובד מועצה מלכהן כחבר אותה מועצה, מתקיימים גם כאשר מדובר במי שאיננו נמנה על סגל הפקידים של המועצה, אך הלכה למעשה הוא "עושה בשירות המועצה", תוך שמתקיימת בין תפקידו לבין המועצה זיקה "הנהלתית - כספית" (ראו: בג"צ 353/66 יוסף לוי ואח' נ' ראש מועצה המקומית באר יעקב ואח' , פ"ד כא(1) 449; פסק-הדין בעניין אזולאי

הנ"ל, בע'מ 1469). על סמך הלכות מרחיבות אלה, טוענים המשיבים כי סעיף 101(5) לצו חל בעניינו של המערער, וכי יש לראותו כעובד במשכורת של המועצה המקומית נתיבות. טענה זו נסמכת על כך ש"יעיל", שהמשיב משמש כמנהלה, נותנת שירותים מקצועיים של הנהלת חשבונות לעמותה ולמכללה, הנהנות מהקצבות כספיות של המועצה המקומית.

טענה זו של המשיבים אין בידינו לקבל. אכן, אין מחלוקת כי "יעיל" נותנת שירותים מקצועיים לשני הגופים האמורים, אם כי הצדדים חלוקים ביניהם באשר להיקפם. כמו-כן, לפחות לגבי העמותה, אין מחלוקת כי היא מקבלת מהמועצה המקומית תמיכה כספית. אך בנתונים אלה אין די כדי לראות במערער כ"עובד בשכר" של המועצה המקומית, כמשמעותו של ביטוי זה בצו. בפסק דין לוי הנ"ל הדגיש השופט ברנזון את גבולותיה של פרשנות סעיף 101(5) לצו, וסייגה כחלה במקום בו מתקיימים תנאים עובדתיים מסויימים המצביעים על קיום זיקה מספקת בין משרתו של חבר המועצה המקומית לבין המועצה המקומית:

"כדי למנוע פירוש רחב מדי להחלטתנו זו, מן הראוי להבהיר גם מה שאין אנו מחליטים. איננו אומרים שכל ממלא תפקיד במשכורת במוסד נתמך או מקבל הקצבה מהמועצה נופל בגדרו של סעיף 101(5) לצו. כדי שזה יהיה כך חייבים להתקיים התנאים הבאים:

(1) המוסד הוא מוסד של המועצה המקומית, או שהוא לפחות גוף משותף לה ולגורם שלטוני אחר, או שהמועצה המקומית משתתפת במינויו.

(2) המועצה המקומית מכסה את תקציב ההוצאה של אותו מוסד או גוף, או לפחות חלק ממנו.

(3) משכורתו של חבר המועצה הממלא תפקיד באותו מוסד או גוף באה לו, בשלמותה או בחלקה, מתוך כספים המוקצבים לו על ידי המועצה המקומית".

(שם, בע'מ 453).

תנאים אלה נתקבלו גם בפסיקה מאוחרת יותר, כאמת מידה ראויה לפרשנות הביטוי "עובד במשכורת באותה מועצה" הקבוע בסעיף 101(5) לצו. (ראו לדוגמא: פסק-הדין בעניין מרעי

הנ"ל, בפסקה 5; פסק-הדין בעניין שמעון פחימה הנ"ל). בחינת עובדות המקרה דנן על רקע תנאים אלה מעלה, כי אין לראות במערער "עובד במשכורת" במועצה המקומית. ראשית, לא הובהר מהו שיעור התמיכה הכספית שמעניקה המועצה המקומית לעמותה ולמכללה, ומה היחס בין תמיכה זו לסך-כל תקציבם של גופים אלה. (השווה: בג"צ 186/73 שלמה צפר ואח' נ' שלום מנצורה ואח' , פ"ד כז(2) 457). שנית, וזהו העיקר בענייננו, המערער איננו מקבל את משכורתו מהאגודה או מהמכללה, וממילא גם לא הוכיחו המשיבים כי משכורתו משולמת - "בשלמותה או בחלקה" - מתוך הכספים המוקצבים על ידי המועצה המקומית. המערער מקבל את שכרו מ"יעיל", לגביה לא נטען כי היא מקבלת תמיכה או הקצבה כספית כלשהי מהמועצה המקומית. בעובדה כי "יעיל" נותנת שירותים מקצועיים לעמותה ולמכללה, כמו ללקוחות רבים נוספים עליהם הצהיר המערער, ומקבלת מהן תמורה, אין כדי לבסס את הזיקה ההנהלתית-כספית אותה ראתה הפסיקה כמקיימת את התנאי הקבוע בסעיף 101(5) לצו. אינני סבורה אף כי יש הצדקה עניינית להרחבת פרשנות הסעיף ולהחלתו במקרה כגון זה שלפנינו; נסיבות בהן משמש חבר מועצה מקומית כשכיר בגוף בלתי תלוי, מבחינה ארגונית או תקציבית במועצה המקומית, הנותן שירותים מקצועיים בין היתר גם לגופים הנתמכים במידה כלשהי על ידי המועצה או מקבלים תשלום מסויים ממנה - אינן מקיימות על פניהן "מצב מובהק" של ניגוד עניינים העומד בבסיס הוראת סעיף 101(5) לצו.

סעיף 101(6) לצו:

5.המשיבים טוענים כי המערער נכנס בגדר סעיף 101(6) לצו, שכן יש לראותו כעובד במשכורת במועצה האזורית עזתה, שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידו בשירות המועצה האזורית עזתה לבין תפקידו כחבר המועצה המקומית נתיבות.

בחינת התקיימות תנאי סעיף 101(6) לצו נעשית בשני שלבים: ראשית יש להכריע האם מדובר במי שהוא "עובד במשכורת בכל רשות מקומית אחרת", ולאחר מכן - במידה והתשובה לשאלה זו היא בחיוב - יש לבחון האם מתקיים התנאי הנוסף הקבוע בסעיף בדבר הסתירה או אי ההתאמה בין תפקידו בשירות אותה רשות מקומית לבין תפקידו כחבר המועצה.

טענת המשיבים לעניין מעמדו של המערער כעובד במשכורת של המועצה האזורית עזתה, זהה בעיקרה לטענתם בדבר היות המשיב עובד במשכורת של המועצה המקומית נתיבות. לטענתם, הן העמותה והן המכללה מתוקצבות על ידי המועצה האזורית עזתה, ומאחר ש"יעיל" מספקת שירותים לשני גופים אלה - דין המשיב כדין עובד בשכר במועצה האזורית עזתה. טענה זו דינה להדחות מאותם טעמים עליהם עמדנו לעיל בדיוננו בטענתם של המערערים לעניין סעיף 101(5) לצו; המערער איננו עובד המועצה האזורית עזתה ואיננו מקבל את משכורתו מהמועצה האמורה או מגוף כלשהו הקשור אליה או נתמך על ידה במישרין. מהחומר שבתיק עולה כי "יעיל" איננה כפופה למועצה האזורית עזתה ככזו, וכי הנהלתה מורכבת מנציגי המושבים החברים בה. מושבים אלה נמצאים אומנם בתחום המועצה האזורית עזתה, ומבחינה זו יש זיקה ביניהם לבינה, אך אין זהות, לא במבנה המשפטי ואף לא בהכרח באינטרסים, בינם לבין המועצה האזורית עזתה. השופט קמא קבע אומנם כי המערער, כמנהל "יעיל", כפוף למר כלפא - יו"ר המועצה האזורית עזתה, המכהן אף כיו"ר האסיפה הכללית של "יעיל", אך נראית לי טענת המערער כי בעניין זה נתפס השופט קמא לכלל טעות: מהחומר שבתיק עולה כי מר כלפא הינו חבר הנהלת "יעיל" כנציג "מושבי הפועל המזרחי בע"מ", ולא כנציג המועצה האזורית עזתה. הוא איננו מכהן כיו"ר קבוע של הנהלת "יעיל", אלא נבחר מדי פעם - כמו חברים אחרים בהנהלת "יעיל" - ליו"ר אסיפת הנהלה ספציפית, ולצורך אותה אסיפה בלבד.

זאת ועוד, יהא אשר יהא טיבו המדויק של הקשר ביו "יעיל" לבין המועצה האזורית עזתה, אינני סבורה כי מתקיים לגבי המשיב התנאי הנוסף הקבוע בסעיף 101(6) לצו, בדבר החשש ש תפקידו במועצה האזורית עזתה (בהנחה שתנאי זה אכן מתקיים) יביא לידי סתירה או אי-התאמה עם תפקידו כחבר המועצה המקומית נתיבות. עיסוקו של המערער ב"יעיל" הינו במתן שירות מקצועי של הנהלת חשבונות. לעיסוק זה אין נגיעה לתפקידו כחבר המועצה המקומית נתיבות, ואין דבר בחומר שבתיק המצביע על קשר בין תפקידו ב"יעיל" לבין ניהול ענייניה השלטוניים של המועצה האזורית עזתה, או על מעמד הנתון למערער במועצה האזורית עזתה, מתוקף תפקידו ב"יעיל", שיש לו קשר לנושאים עליהם מצביעים המשיבים כתחומי מחלוקת פוטנציאליים בין שתי הרשויות המקומיות. (השוו: בג"צ 277/61 שמעון גבעתי נ' ראש המועצה המקומית קריית שמונה , פ"ד טו 2320).

6.המשיבים טענו בפנינו כי אף אם לא מתקיימים במקרה דנן תנאי סעיפים 101(5) ו- (6) לצו, הרי שהמערער פסול מלכהן כחבר המועצה המקומית על-פי הכללים בדבר איסור ניגוד עניינים כפי שנקבעו בהלכה הפסוקה.

אכן, הכלל בדבר איסור ניגוד עניינים איננו מתמצה בהוראות הסטטוטוריות שקבע המחוקק. העיקרון בדבר איסור ניגוד עניינים בכהונה בתפקיד ציבורי הינו כלל יסוד בדיני המשפט הציבורי בשיטתנו, ותחולתו איננה מותנית בקיומו של דבר חקיקה המעגן אותו מפורשות לגבי ממלאי משרה מסויימת. (ראו: פסק-הדין בעניין סיעת "צעירים למען חיפה" הנ"ל, בע'מ 559; פסק-הדין בעניין קאסוטו הנ"ל, בע'מ 698; בג"צ 531/79 סיעת "הליכוד" בעיריית פתח-תקווה נ' מועצת עיריית פתח-תקווה ואח' , פ"ד לד(2) 566, 573). עילות הפסילה של חבר מועצה מקומית, מחמת ניגוד עניינים, אינן מוגבלות לעילות הנזכרות בסעיף 101 לצו (ראו: פסק-הדין בעניין ריעני הנ"ל, בע'מ 391; פסק-הדין בעניין שמעון

הנ"ל, בע'מ 414-415). כאמור, המבחן לעניין אפשרות קיומו של ניגוד עניינים, כפי שנקבע בפסיקה, הוא מבחן אובייקטיבי: "...מבחנו של האדם הסביר היודע את כל פרטי העניין: האם אדם כזה, המסתכל מבחוץ, היה גורס שהתפקידים אותם ממלא פלוני עשויים ליצור ניגוד עניינים, עד כי לא יוכל לפעול ללא משוא פנים ודעה קדומה". (פסק-הדין בעניין קאסוטו הנ"ל, שם בע'מ 698). לטענת באי-כוח המשיבים, בעניין שלפנינו אין אנו דנים בקיום חשש פוטנציאלי לקיום ניגוד עניינים, אלא מהעובדות עולה כי נתקיימו כבר בפועל נקודות חיכוך בהן פעל המערער תוך ניגוד עניינים גלוי וברור. לעניין זה מציין הוא את השתתפותו של המערער בהצבעה על תקציב המועצה המקומית בה נכלל גם תקציב המכללה, המשלמת ל"יעיל" כספים עבור שירותיה. כן מציין הוא את העובדה שהמערער ניהל משא ומתן עם העמותה, אשר במימונה משתתפת המועצה המקומית, בעניין מחיר השירותים ש"יעיל" מספקת לה. המערער חולק על תיאור זה של העובדות, אף שהתיאור היה מקובל על השופט קמא, אשר סמך את מסקנותיו על עובדות נטענות אלה. כשלעצמי, אינני רואה צורך להכריע בשאלה אם היתה לבית-המשפט קמא תשתית מספקת לקביעת העובדות בפרשה כולה; אין לי ספק, כי כל השתתפות של המערער בדיונים הנוגעים ליחס שבין המועצה המקומית לעמותה ולמכללה, להן מספקת "יעיל" שירותים וגובה מהן תמורה, פסולה היא ולוקה בניגוד עניינים. ניגוד עניינים זה מקורו בניגוד האפשרי בין חובתו של המערער, כחבר המועצה המקומית, לפעול על פי שיקולים של טובת הציבור בלבד, לבין העניין האישי שעשוי להיות לו במצבן ובאיתנותן הכספית של העמותה ושל המכללה, שהן לקוחותיו של הגוף בו הוא מכהן בתפקיד בכיר בשכר.

גם השתתפותו של המערער בדיונים או בהצבעות במועצה המקומית בנושאים הקשורים למושבים החברים ב"יעיל", עלולה על פניה ללקות בפגם של ניגוד עניינים. כאמור לעיל, הוקמה "יעיל" על-ידי שמונה מושבים בתחום המועצה האזורית עזתה, במטרה לספק שירותי הנהלת חשבונות ל"ישובים חקלאיים באזור עזתה". הנהלת "יעיל" מורכבת כולה מנציגי אותם מושבים. מעיון במסמכים שבתיק עולה כי תנאי העסקתו של המערער נדונים ומוכרעים בהנהלת "יעיל". למערער, המשמש כמנהל שכיר ב"יעיל", יש איפוא זיקה הדוקה למושבים אלה. בכל הנוגע לנושאים הנדונים במועצה המקומית נתיבות והקשורים לאינטרסים של המושבים, קיימת אפשרות ממשית שהמערער ימצא במצב של ניגוד עניינים, בין האינטרסים של המועצה המקומית נתיבות לבין אלה של המושבים, להם הוא קשור וכפוף במסגרת פעילותו ב"יעיל". המשיבים הצביעו לעניין זה על נושאים לגביהם עלול להתקיים ניגוד אינטרסים בין המועצה המקומית נתיבות לבין המושבים בתחום המועצה השכנה - עזתה, שהבולט בהם הוא נושא הרחבת גבולותיה של המועצה המקומית נתיבות.

7.השאלה היא מה התוצאה של ניגוד העניינים האמור, שהינו מצומצם למגזר מסויים מפעילותו של המערער כחבר המועצה המקומית, ומתמקד בנושאים נקודתיים בלבד. השופט קמא סבר כי התוצאה המתבקשת, בנסיבות המקרה, הינה פסילתו של המערער מלכהן כחבר המועצה המקומית. אין דעתי כדעתו. פעמים רבות הודגש בפסיקה כי "פסלות מכהונה אינה צריכה להיות האמצעי הראשון, אלא האמצעי האחרון, בו יש לנקוט". (פסק-הדין בעניין שמעון

הנ"ל, בע'מ 418-419). ככל שניתן ל"נטרל" את ניגוד העניינים באמצעות נקיטת צעדים קיצוניים פחות מאשר פסילת הכהונה, מן הראוי לעשות כן, על מנת שלא לפגוע במידה רבה מהנדרש באינטרס אחר הראוי להגנה, כהונתו של נבחר ציבור בתפקיד שאליו נבחר (ראו: בג"צ 5575/94 מהדרין בע"מ ו- 5 אח' נ' ממשלת ישראל ואח' , פ"ד מט(3) 133, 144). במקרה שלפנינו מתקיים ניגוד העניינים הפוטנציאלי בגזרה צרה בלבד מתוך מכלול פעולותיו וסמכויותיו של המערער כחבר המועצה המקומית, קרי - באותם עניינים בהם מעורבים שיקולים או אינטרסים הנוגעים גם למושבים המאוגדים ב"יעיל", או לשני הגופים שהמועצה המקומית משתתפת במימונם והם מקבלים שירותים בתשלום מ"יעיל". ניגוד עניינים פוטנציאלי זה מחייב כי המערער ימנע מלהשתתף בדיוני המועצה המקומית בהם נדונים הנושאים הקשורים למושבים הנ"ל ולגופים הנזכרים, ומשכך יעשה, אין עוד כל צורך לנקוט באמצעי הקיצוני של פסילתו מכהונה כחבר המועצה המקומית.

מסקנתנו היא, איפוא, כי המערער כשיר לכהן כחבר המועצה המקומית נתיבות, בכפוף לכך שימנע מלהשתתף בדיוני המועצה המקומית הנוגעים, ישירות או בעקיפין, לאינטרסים של המושבים החברים ב"יעיל", או של גופים המקבלים שירותים מ"יעיל".

אשר על כן, מתקבל הערעור, וההודעה על הפסקת הכהונה שנשלחה למערער על-ידי המשיב מבוטלת בזה. על המערער להימנע מלהשתתף בדיוני המועצה המקומית נתיבות כאמור בפסקה הקודמת.

המשיבים ישאו בהוצאות המערער בסכום כולל של 10,000 ש"ח.

ש ו פ ט ת

השופט ת' אור:

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופט י' אנגלרד

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת ד' ביניש.