פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
2456/16
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקש:
רפי אלמקייס
נ ג ד
המשיבים:
1.
עו"ד יוסי ניר
2. ביו דיזל תעשיות מחזור ( נכסים) ש.ק בע"מ
3. י.א הראל
4. רם אל - מיחזור מעלה אפריים בע"מ - בפירוק זמני
5. טל הל יסכה בע"מ
6. תכלת הים בע"מ
7. אילן אילוז
8. כונס הנכסים הרשמי
הוגש הליך
החלטה
בהחלטתי מיום 28.3.2016 הוריתי לצדדים להגיש את עמדתם בסוגיית סיווג ההליך. המבקש וכן המשיבים 1, 5 ו- 8 הגישו התייחסותם.
התיק הוחזר לטיפולי ביום 13.4.2016.
כידוע, על החלטות שניתנו במסגרת הליכי פירוק חלים דיני הערעור הרגילים, ובכלל זה ההבחנה בין "פסק-דין" הנתון לערעור בזכות לבין "החלטה אחרת" שהערעור עליה טעון רשות. עם זאת, הובהר כי כאשר בית המשפט מכריע, במסגרת הליך פירוק, במחלוקת תחומה המהווה "יחידה דיונית" העומדת בפני עצמה, אזי הכרעה זו – המסיימת את מלאכתו של בית המשפט בבקשה שהוגשה לו – עשויה להיחשב "פסק-דין", זאת אף אם הליכי הפירוק טרם באו אל קיצם.
בענייננו, ההליך נסב על החלטה שבה התקבלה בקשתו של המפרק (המשיב 1) לאישור הצעה לרכישת מלוא פעילותה של החברה-המשיבה 2. במסגרת ההחלטה נדחתה הצעה חלופית שהגיש המבקש, שעניינה המשך הפעלת המפעל. על-פי המבחן החל בכגון דא, סבורני כי החלטתו של בית המשפט המחוזי היא בגדר החלטה אשר סוגרת "יחידה דיונית", וככזו יש לסווגה כ"פסק-דין" שעליו ניתן להשיג בזכות (ראו והשוו, למשל: ע"א 1354/10 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מוליתן בע"מ
(17.3.2010)). למעשה, זו גם עמדתם של כל בעלי-הדין שהגישו התייחסות לעניין הסיווג, הגם שלדעת חלק מהמשיבים, הרכיב הספציפי בהחלטה שעניינו דחיית הצעתו של המבקש להפעיל את החברה מהווה "החלטה אחרת". אולם לדידי, אין מקום לפצל את החלטתו של בית המשפט המחוזי, אלא יש לראותה כמקשה אחת, הנתונה לערעור בזכות.
אשר על כן, סיווג ההליך ישונה מבקשת רשות ערעור לערעור בזכות . המבקש ישלים את האגרה תוך 5 ימים, והתיק יועבר להמשך טיפול כמבוקש.
אציין, כי ביום 24.3.2016 קבעה כבוד השופטת חיות כי אין מקום למתן צו ארעי בנסיבות העניין. בתגובת המבקש מיום 29.3.2016 הוא עתר למתן החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע במעמד שני הצדדים. בקשה זו תועבר לעיון שופט.
ניתנה היום, ו' בניסן
התשע"ו (14.4.2016).
גיא
שני, שופט
ר
ש ם