ע"א 2491/01 עאמר אבוקססה נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בנצרת, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות אלו: סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד, קשירת קשר לביצוע פשע והסתייעות ברכב לפשע. להשלמה הדברים אזכיר כי המדובר היה בעיסוק בסם הקנביס במשקל כולל נטו של כשלושים ושלושה קילוגרם וחצי. דינו של המבקש נגזר לארבע שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים ופסילתו מקבל ומהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של ארבע שנים. המבקש הגיש ערעור, הן על הכרעת הדין הן על גזר הדין, והבקשה שלפני היא לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל עד לסיום הליכי הערעור.

לא מצאתי בבקשה כל ממש. אשר לסיכוייו של המבקש בערעור, קראתי את פסק-דינו הלא-קצר והמפורט של בית-משפט קמא, ודרך הילוכו והנמקותיו נראות סבירות בעיני. אם בכך אין די, הנה אחד ממרכזי הכובד של הערעור - אפשר אף העיקרי שבהם - נסוב על שאלת מהימנות, ולעניין אזכיר כי בית-משפט קמא נתן אמון בעדויות התביעה ולא נתן כל אמון בעדויות ההגנה.

אשר לכך שהמבקש היה משוחרר בערובה כל זמן המשפט, הגם שיש לו לשיקול זה משקל כלשהו, בוודאי אין המשקל מכריע ולו מן הטעם שעתה עומד לפנינו אדם שהורשע בדינו ובעבירה חמורה ביותר.

לא אוכל לקבל אף את טענת הקשיים המשפחתיים שהמבקש נתון בהם - למבקש שתי נשים וחמישה עשר ילדים וכל פרנסת המשפחה עליו - שבשים לב לעבירה בה הורשע נדחים השיקולים האישיים מפני טובת הציבור.

הבקשה נדחית.

היום, ו' ניסן התשס"א (30.03.01).

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

01024910. G01