ע"א 2493/10 סבטלנה לבדב נ. עו"ד רונן בנדל

השופט נ' הנדל:

1.

מונח לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.2.2010 בפש"ר 664-09-09 (כב' השופט מ' רניאל ) במסגרתו נדחתה התנגדות המערערת להכרזתה כפושטת רגל.

רקע עובדתי

2.

מכתבי הטענות שהוגשו עולה התשתית העובדתית הבאה. המשיב – עו"ד במקצועו - ייצג את בנה של המערערת (להלן: " הבן ") בתיק פלילי שהתנהל נגדו בבית המשפט המחוזי בחיפה, בגדרו הואשם ברצח ובניסיון לרצח. לצורך הסדרת ייצוגו של הבן, נחתם בשנת 2003 הסכם שכר טרחה בין המערערת לבין המשיב, לפיו הובטח לאחרון תשלום שכר טרחה בסך 150,000 ₪ בגין הטיפול בתיק. כן הוסכם בין הצדדים כי לצורך הבטחת התשלום, תרשום המערערת הערת אזהרה על דירת מגוריה לטובת המשיב, וכי המשיב יוכל לממש את זכויותיו בדירה אם לא ישולם שכר הטרחה. הערת אזהרה אכן נרשמה.

כעבור כארבע שנים, הגישה המערערת לבית המשפט המחוזי בקשה למתן סעד הצהרתי, אשר ייקבע כי ההסכם שנחתם בינה לבין המשיב בטל. בדיון שנערך ביום 21.5.2008, נתן בית המשפט המחוזי בחיפה תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים במסגרתה נקבע, בין היתר, כי תבוטל הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיב בדירת המערערת, ונקבע כי שכר הטרחה הראוי בהליך הינו 125,000 ₪.

ההליכים בבית המשפט המחוזי

3.

משלא עמדה המערערת בתשלום שכר הטרחה, הגיש המשיב ביום 1.9.2009 בקשה למתן התראת פשיטת רגל נגד המערערת לבית המשפט המחוזי. המערערת מצידה התנגדה לבקשה. במועד קביעת הדיון בבקשה העיר בית המשפט המחוזי כי "מכיוון שהמבקשת מבקשת לשלם לפי יכולתה בהוצאה לפועל, מוטב לה לפעול לפי סעיף 84 לחוק ההוצאה לפועל" (החלטה מיום 11.1.2010). ואולם, בקשת המערערת לפתיחת תיק הוצאה לפועל נדחתה ביום 25.1.2010 על ידי הרשם.

ביום 18.2.2010 דחה בית המשפט המחוזי את התנגדות המערערת להליכי פשיטת הרגל. נקבע כי נוכח בקשתה של המערערת לשלם את חובה בתשלומים חודשיים בסך 200 ₪, הרי "שברור שהחוב לא יפרע, ואין בכך כדי למנוע ניהול הליכי פשיטת רגל". הוסף כי המשיב לא ויתר על זכויותיו בדירה כנושה רגיל, אלא אך כנושה מובטח, ועל כן אין בבקשה לממש את הדירה בהליכי פשיטת רגל משום עקיפת ההסכמה בין הצדדים. בהתאם, הוכרזה המערערת כפושטת רגל. יוער כי בא-כוח המערערת הודיע בדיון בפנינו כי הערעור שהוגש על החלטת רשם ההוצאה לפועל התקבל (רע"צ (חי') 13216-02-10, כב' סגן הנשיא י' וגנר ), וכי בחודש אוקטובר 2010 נפתח למערערת תיק בהוצאה לפועל, תוך קביעה כי: "אין בפתיחת תיק ההוצל"פ כדי לעכב או לגרוע מכל הליך משפטי אחר המתנהל בין הצדדים ובכלל זה הליכי פשיטת הרגל הננקטים כנגדה בבית המשפט המחוזי בחיפה".

טענות הצדדים

4.

לטענת המערערת אין לנהוג בקלות ראש בעת הכרזה על חייב כפושט רגל. יש לבחון האם הבקשה הוגשה בתום לב ולא לשם הפעלת לחץ על החייב. נטען כי המשיב כלל לא פתח בהליכי הוצאה לפועל, ועשה כן כדי למנוע מהמערערת לשלם את החוב על פי יכולתה הכלכלית. הוסף כי הליך פשיטת הרגל אין בו תועלת למשיב במקרה דנא, שכן למערערת אין כל נכסים, ויש בהליך רק משום השתת הוצאות רבות על גבה. עוד נטען כי אף אם ניתן לממש את הדירה בהליכי פשיטת הרגל, הרי שנוכח שוויה, המשכנתא הרובצת עליה והעובדה כי לא תוכל להימכר כדירה פנויה, הרי שלא יישאר מאום מכספי המכירה כדי לשלם למשיב.

לדעת המשיב יש לדחות את הערעור. הוסף כי עמד הוא בתנאים להגשת התראת פשיטת רגל בהתקיים פסק דין חלוט נגד המערערת. עוד נטען כי פקודת פשיטת הרגל וההלכה הפסוקה אינן מחייבות לפעול בזהירות ובתום לב בעת שימוש במסלול פשיטת הרגל, וכי אין מקום לבדוק את הכוונה שמאחורי הבקשה. לגישת המשיב, אין בדין חובה המחייבת לפתוח בהליכי הוצאה לפועל טרם בקשת הכרזה על פשיטת רגל. כן נטען כי אין ממש בטענות המערערת לגבי שוויה של הדירה בנסיבות דנא.

דיון

5.

המסגרת הנורמטיבית בדיוננו מצויה בגדרו של סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, לפיו:

"נושה שהשיג נגד חייב פסק דין חלוט לתשלום סכום כסף, והוצאתו לפועל לא עוכבה כדין, זכאי לבקש להמציא לחייב בישראל, או ברשות בית המשפט בחוץ לארץ, התראת פשיטת רגל".

בענייננו, אין חולק כי לטובת המשיב ניתן פסק דין חלוט המחייב את המערערת לשלם לו את שכר הטרחה. משעה שהוצאתו לפועל לא עוכבה כדין, לא קיימת לכאורה מניעה מנקיטת הליכי פשיטת רגל.

אכן, הליכי פשיטת רגל אינם הליכים קלים לחייב. יש בהם כדי לפגוע בזכויותיו ולהגביל את חירותו. על בקשה לפתיחת הליכי פשיטת רגל להיות מוגשת בתום לב. הגדרת היקף חובת תום הלב או החובה לשמור על טוהר ההליכים איננה נדרשת בהליך זה. די בדחיית טענתו הגורפת של המשיב לפיה מקומו של תום הלב לא יימצא בפתיחת הליך פשיטת רגל – לצד הקביעה כי המערערת לא הציגה כל תשתית לבסס מסקנה לפיה בקשת המשיב להכריז עליה כפושטת רגל נגועה בחוסר תום לב. אף במישור המעשי, ראוי ששימוש בהליכים אלה לא ייעשה כלאחר יד. ואולם, יש להקפיד ולזכור כי אל מול זכותו של החייב עומדת זכותו של הנושה לפירעון חובו. בל נשכח כי לימינו של הזוכה ניצב פסק דין - פרי בירור משפטי - ואילו החייב לא שילם את חובו. המנגנון למימוש פסק דין אזרחי עוגן הן במסגרת הליכי פשיטת הרגל והן במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. בחינת טענותיו של בא כוח המערערת לא מצביעה על יסוד משפטי, בחוק או בפסיקה, הקובע כי יש לבכר הליכי הוצאה לפועל על הליכי פשיטת הרגל. במקרים מסוימים, ההיפך הוא הנכון. כך לדוגמא קובע סעיף 77א. לחוק ההוצאה לפועל כי כאשר נוכח רשם ההוצאה לפועל כי אין טעם בניהול הליכי הוצאה לפועל, יודיע לצדדים על האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל. משנמצאנו למדים כי גם לאחר פתיחה בהליכי הוצאה לפועל ניתן להגיע לשטחם של הליכי פשיטת הרגל, הרי שהטענה בדבר עקיפת ההסכמה שבין הצדדים להסרת רישום הערת האזהרה – מאבדת מעוקצה.

6.

הייתי מציע איפוא לחברי לדחות את הערעור, ובנסיבות העניין להימנע ממתן צו להוצאות.

ש ו פ ט

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

אני מסכים.

המשנה-לנשיאה

השופט י' דנציגר:

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט נ' הנדל.