פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 2503/22 חברת קדישא גחש"א שע"י הרבנות הראשית והמועצה הדתית נ. אורי שח

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין הוצאת המנוחה מקברה. נקבע כי הטענה בדבר התאמת אופן הביצוע לכבוד המת היא עניין של ביצוע פסק הדין ולא של ערעור עליו. הבקשה לצירוף ראיות נוספות שהועלתה בעל פה לא נדונה לגופה, והערעור נדחה ללא צו להוצאות.

העובדות

המערערת הודיעה כי תפעל בהתאם להחלטת בית המשפט בעניין הוצאת המנוחה מקברה, בכפוף לאישורים הנדרשים ולביצוע על ידי גורם בעל ניסיון על חשבון המשיב, תוך פיקוח החברה קדישא. כל הנסיבות, לרבות נושא הקבורה, היו ידועות במועד מתן פסק הדין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם קיימת זכות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין הוצאת המנוחה מקברה?
  2. 2.האם ביצוע פסק הדין באופן שאינו עולה בקנה אחד עם כבוד המת מקים עילה לערעור על פסק הדין?

הלכות

  1. 1

    טענה בדבר אופן ביצוע פסק הדין אינה מקימה עילה לערעור על פסק הדין, והמסגרת הדיונית המתאימה לכך היא הליך ביצוע ולא ערעור.

    ״ככל שטענת המערערת היא כי ביצוע פסק הדין בנקודת הזמן הנוכחית אינו עולה בקנה אחד עם כבוד המת, מדובר בדרך ביצוע פסק הדין, והמסגרת הדיונית המתאימה אינה ערעור על פסק הדין.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערעור
  • פסק דין
  • בית המשפט המחוזי
  • ביצוע פסק הדין
  • כבוד המת
  • הוצאות
  • ראיות נוספות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א 2503/22

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט ע' גרוסקופף

המערערת:

חברה

קדישא גחש"א שע"י הרבנות הראשית והמועצה הדתית תל אביב-יפו

נ ג ד

המשיבים:

1. אורי שחם

2. נועה קליין

3. רוני רם

4. אהוד שפון

5. המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי

ערעור על פסק הדין של

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא א' כהן) בת"א 39737-03-22 מיום

24.3.2022

תאריך הישיבה:

כ"ז בניסן התשפ"ב

(28.4.2022)

בשם המערערת:

עו"ד אשר אקסלרד; עו"ד עמנואל

שלמון

בשם המשיב 1:

עו"ד ליאור רוב

בשם המשיבים 4-2:

אין התייצבות

בשם המשיב 5:

אין התייצבות

פסק-דין

שקלנו את טיעוני הצדדים לעניין קיומה של זכות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

הנסיבות כולן היו ידועות במועד מתן פסק הדין, לרבות נושא קבורתה של המנוחה. המערערת עצמה ציינה, כפי שמפורט בפסק הדין, כי "[...] תפעל בהתאם להחלטת בית המשפט. ככל שיוחלט כי יש להוציא את המנוחה מקברה, אזי הפעולה תתבצע בכפוף לקבלת האישורים הנדרשים לכך בדין. על ידי גורם בעל ניסיון לעשות כן מטעם [המשיב 1 – ע' פ'] ועל חשבונו 'בזהירות וברגישות המתחייבת, תוך שמירה קפדנית על כבוד המת ופיקוח של החברה קדישא'" (פסק הדין של בית המשפט המחוזי, סעיף 6).

בהינתן האמור, איננו מוצאים עילה לערעור שלפנינו. ככל שטענת המערערת היא כי ביצוע פסק הדין בנקודת הזמן הנוכחית אינו עולה בקנה אחד עם כבוד המת, מדובר בדרך ביצוע פסק הדין, והמסגרת הדיונית המתאימה אינה ערעור על פסק הדין.

בנסיבות אלו, איננו נדרשים לבקשה לצירוף ראיות נוספות שהועלתה לפנינו לראשונה בעל פה, בניגוד לסדרי הדין המקובלים.

הערעור נדחה אפוא ללא צו להוצאות.

ניתן

היום, כ"ז בניסן התשפ"ב (28.4.2022).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • רע"א 2443/22חברה קדישא גחש"א שע"י הרבנות הראשית והמועצה הדתית נ. אורי שחהחלטה

הלכות

  1. 1טענה בדבר אופן ביצוע פסק הדין אינה מקימה עילה לערעור על פסק הדין, והמסגרת הדיונית המתאימה לכך היא הליך ביצוע ולא ערעור.