ע"א 2552/11 ד"ר עלי ברנע נ. פקיד שומה חיפה

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגנית הנשיאה ש' וסרקרוג ) בע"מ 906/07 מיום 23.11.2010.

רקע

1.

במסגרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחה ערעורו של המבקש על קביעתו של פקיד שומה חיפה כי דיבידנד שקיבל בכובעו כבעל מניות בכורה בחברה שבנדון הינו למעשה הכנסת עבודה ששולמה לו מכוח היותו עובד של החברה. כתוצאה מכך, אושר חיובו של המבקש במס בסך של 7,603,735 ש"ח (נכון לשנת 2010). כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית משפט זה.

2.

המבקש עתר לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. סגנית הנשיאה וסרקרוג קבעה בהחלטתה מיום 17.3.2011 כי יש בסיס לטענתו של המבקש "כי ביצוע מיידי של מלוא החוב יש בו כדי לפגוע באופן

מהותי באופן ניהול עסקיו של המערער". לפיכך, קיבלה סגנית הנשיאה וסרקרוג את בקשת עיכוב הביצוע בחלקה תוך שהורתה על עיכוב ביצוע תשלום מחצית חוב המס וזאת בכפוף לכך שעל מחצית מהסכום שעוכב תינתן ערבות בנקאית, ועל המחצית השנייה יירשמו עיקולים על נכסים מתאימים של המבקש שאינם כוללים את בית מגוריו. עתה מונחת לפני בקשה נוספת מטעם המבקש לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

נימוקי הבקשה

3.

לטענת המבקש, על אף שבקשת עיכוב הביצוע התקבלה בחלקה על ידי בית המשפט המחוזי ונועדה למנוע פגיעה מהותית בו, הרי שבפועל משמעותה האופרטיבית של ההחלטה יהיה עליו לשלם במזומן ובאופן מיידי לפחות 75% מסכום המס שנפסק לו. לטענת המבקש משמעות הדברים היא שיהיה עליו להקצות סכום של 6,000,000 ש"ח במזומן, ולהטיל עיקולים על יתרת נכסיו, למעט בית המגורים, היינו על חשבונות הבנק שלו, בסך של 2,000,000 ש"ח. המבקש ציין בבקשתו כי בית המגורים אשר בבעלותו מוערך בשווי של 8,800,000 ש"ח וכי בנוסף בבעלותו המשותפת יחד עם אשתו "דירה קטנה נוספת בירושלים" וכן "שליש דירה בירושה בחיפה". לטענת המבקש, משמעות החלטת בית המשפט המחוזי היא כי עליו לממש נכסים ולמכור את בית מגוריו באופן שיצור נזק קשה לו ולמשפחתו אשר בחלקו הוא בלתי הפיך.

תגובת המשיב

4.

ביום 2.5.2011 הוריתי למשיב להגיש תגובתו לבקשה. המשיב מתנגד לעיכוב ביצוע פסק הדין בנימוק כי מדובר בפסק דין כספי ואין נוהגים לעכב ביצוע פסק דין כגון דא. באשר לטענת המבקש כי יגרמו לו נזקים בלתי הפיכים בשל הצורך לממש נכסים, טוען המשיב אין ממש בטענות אלה שכן המבקש יכול לשעבד חלק מבית מגוריו עד גובה מחצית מסכום חוב המס בתמורה לקבלת הלוואה מהבנק. המשיב מציין כי אין מדובר במי שאינו ידו משגת לשלם את החוב שכן בבעלות המבקש דירה בשכונת רחביה בירושלים וכן שליש מדירה נוספת בחיפה ועל כן יש בידו של המבקש להטיל עיקולים על נכסי המקרקעין מבלי צורך לעקל את חשבונות הבנק שלו.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

6.

כידוע, זכותו של הזוכה לפי פסק דין ליהנות ממנו בסמוך לנתינתו ולכן עיכוב ביצוע פסק דינה של הערכאה הדיונית יינתן אך במקרים חריגים כאשר סיכויי הערעור טובים וקיים חשש כי באם לא יעוכב לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו היה והערעור יתקבל, דהיינו כאשר מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש [ראו למשל: החלטתה של השופטת

א'

פרוקצ'יה

בע"א 7221/01

י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ , פ"ד נו(4) 178, 181 (2002)]. עסקינן בבקשה לעיכוב ביצוע חיוב כספי גרידא, וכידוע במקרים מסוג זה תגבר הנטייה שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין, שכן לרוב אין המדובר בנזק בלתי הפיך שאין לתקנו, מלבד במקרים בהם יש בידי החייב לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהזוכה אם יצליח בערעור [ראו למשל: החלטתו של השופט

מ' בייסקי

בבש"א 216/89

אברהמי ובניו חברה לבניין בע"מ נ' בנק המזרחי

המאוחד בע"מ , פ"ד מג(2) 172, 174 (1989)].

7.

החלטתו של בית המשפט המחוזי גיבשה את האיזון הראוי בנסיבות העניין ולדעתי אין מקום לחרוג ממנה. הגם שאין להקל ראש בקשיים שיעמדו לפני המבקש לצורך קיום התנאים שנקבעו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, לא שוכנעתי מטענותיו של המבקש כי לשם קיום התנאים כאמור הוא ייאלץ לממש נכסים באופן שיצור מצב בלתי הפיך. נראה לכאורה כי המבקש יוכל לקבל אשראים כנגד הטלת עיקולים על נכסי המקרקעין הנוספים הנמצאים בבעלותו. התמונה העולה מהבקשה שלפני ומהתגובה לה היא כי אין מדובר במי שידו אינה משגת לקיים את התנאים שנקבעו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי או כי קיום התנאים כאמור יסב לו נזק בלתי הפיך.

8.

אשר על כן, הבקשה נדחית.