ע"א 2553/94 גני שפרעם בע"מ נ. שותפות אדוארד בחוס, ח'ורי ג'סאן וחביב בחוס

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 2553/94

בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט י' טירקל

המערערת: גני שפרעם בע"מ

נ ג ד

המשיבים: 1. שותפות אדוארד בחוס,חורי ג'סאן

וחביב בחוס

2. חביב בחוס

ערעור על פסק-דין בית-המשפט

המחוזי בחיפה מיום 24.3.94 בתיק

אזרחי 440/91 שניתן על-ידי כבוד

סגן-הנשיא מ' סלוצקי

תאריך הישיבה: כ' בשבט תשנ"ז (28.1.97)

בשם המערערת: עו"ד סבית

בשם המשיבים: עו"ד ח'ורי

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

1.חביב בחוס הוא בעליו של מגרש בשפרעם (להלן: המגרש). בתאריך 5.9.1982 הוא התקשר בחוזה שותפות עם אדוארד בחוס וג'סאן חורי, ובתאריך 31.7.1983 נערך נספח לחוזה, המהווה חלק בלתי נפרד ממנו. בחוזה הוסכם על הקמת שותפות בשם "גני שפרעם" (להלן: השותפות) שתנהל "מסעדות, ארוח וארועים" במבנה שיוקם על המגרש. חורי ואדוארד התחייבו לממן בחלקים שווים את הקמת המבנה ואילו חביב מצידו התחייב למסור לחזקת השותפות את המגרש ולאחר תום הקמת המבנה והפעלת העסק לרשום את המגרש על-שם השותפות. הוסכם כי חלקו בשותפות של כל אחד מן השותפים המממנים - אדוארד וחורי - יהיה 40%, וכי חלקו של חביב יהיה 20%. בנספח לחוזה נקבע בין השאר:

4.(א). [אדוארד וחורי] מצהירים ומתחייבים כי עם סיום כל העבודות בפרוייקט גני שפרעם כפי שתוכנן על-ידי מהנדס ו/או בשינויים שיבוצעו בו מעת לעת ויאושרו על-ידי [חביב] (כולל השינויים) ועם תחילת הפעלתו כעסק מסחרי הרי הבעלות בכל הבנוי והמושקע בגני שפרעם ללא יוצא מן הכלל וכן הרווחים ו/או ההפסדים יהיו של השותפות כולה, לפי החלוקה והאמור בהסכם השותפות. דהיינו [אדוארד] 40%, [חורי] 40% ו[חביב] 20%.

(ב). [חביב] מצהיר ומתחייב כי עם סיום העבודות בפרוייקט גני שפרעם ומיד עם התחלת הפעלת העסק גני שפרעם , הרי הבעלות וכל הזכויות שיש [לחביב] במגרש, יעברו לבעלות כל השותפות לפי החלוקה והאמור בהסכם השותפות.

5....למען הסר ספק, תחילת הפעלת העסק מהווה גם המועד של סיום העבודות בפרוייקט.

[ההדגשות הוספו.]

2.המבנה שהוקם הכיל מסעדה, שירותים נלווים וחצר. בתאריך 7.3.1987 החלה השותפות לנהל בו את עסקיה, בגידרם נערכו חתונות בשטח הפתוח.

בסוף שנת 1988 החליטה השותפות להמשיך לנהל את עסקיה במסגרת חברה בערבון מוגבל ולהעביר את זכויותיה וחובותיה על-פי חוזה השותפות לחברה זו. בתאריך 7.1.1989 נרשמה חברת גני שפרעם בע"מ (להלן: החברה), ולבקשת חביב הוקצו המניות שהיה זכאי להן לבנו.

באוקטובר 1989 הודיע אדוארד לשותפיו בחברה על כוונתו להקים במגרש על חשבונו אולם שמחות סגור, שיהיה רכושו הפרטי. השותפים התנגדו לכך וחביב הודיע על התנגדותו לוועדה המקומית לתכנון ולבניה בשפרעם.

3.בינואר 1991 רכש אדוארד את מניותיו של חורי בחברה והפך לבעלים של 80% ממניות החברה. או אז, במאי 1991, הגישה החברה תובענה בבית-המשפט המחוזי בחיפה כנגד השותפות וחביב, בגידרה עתרה לאכוף על חביב את העברת המגרש על שם החברה. כן תבעה החברה תשלום פיצויים מן השותפות ומחביב בסך 100,000 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לה בשל העיכוב בהעברת המגרש. התובענה התבססה, מחד-גיסא, על סעיף 5 לנספח לחוזה, שבו נקבע, כאמור, כי המועד שבו יתחיל העסק לפעול ייחשב כמועד סיום הקמת המבנה, ומאידך-גיסא על הפעלתו של העסק החל מחודש מרץ 87. חביב התגונן בטענה כי המבנה שהוסכם על בנייתו כלל אולם שמחות שלא נבנה עד היום, וכי חיובו להעביר את המגרש על שם השותפות הותנה בסיום הקמת המבנה.

4.בית-המשפט המחוזי (סגן הנשיא מלכיאל סלוצקי) מצא כי החברה היא ממשיכתה של השותפות ודחה את תביעתה נגד השותפות על הסף. אף התביעה נגד חביב נדחתה. נפסק כי החברה לא הוכיחה את טענתה, לפיה הסתיימה בניית המבנה. בעניין זה לא היה מוכן בית-המשפט המחוזי להסתמך על עדותו היחידה של אדוארד, שנמנע מלהביא לעדות את האדריכל שתיכנן את המבנה. בית-המשפט קבע כי הימנעותו של אדוארד מלהשמיע עדות אובייקטיבית בעניין מחזקת את גירסתו של חביב, שהעיד כאמור כי המבנה שעליו הוסכם כלל אולם שמחות.

5.ערעור החברה מופנה כלפי דחיית התובענה כנגד חביב בלבד. טענתה המרכזית היא כי בהוכיחה את המועד שבו התחיל העסק לפעול יצאה היא ידי חובתה להוכיח את המועד שבו הסתיימה הקמת המבנה, וזאת מכוח סעיף 5 לנספח לחוזה.

טענה זו יש לדחות.

6.אכן, מסעיף 5 עולה לכאורה כי המועד שבו הופעל העסק ייחשב כמועד שבו הסתיימה הקמת המבנה. ואולם, כידוע, חוזה יש לפרש לפי אומד דעת הצדדים. אומד דעת זה לא ניתן לדלות מתוך תניה בודדת ובמנותק מן ההקשר הכולל של הדברים וממטרתה הכלכלית של העיסקה. על כוונת הצדדים יש ללמוד מתוך החוזה כמכלול הבא להגשים את תכליתה של העיסקה, ולאור ההנחה כי בדעת הצדדים היה למלא את חובתם לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת. ראו, למשל, ע"א 6276/95 מגדלי באך בע"מ נ' חוזה ,

פ"ד נ(1) 562, בע' 567.

בענייננו מלמד מכלול החוזה כי חיובו של חביב להעביר את המגרש על שם החברה הותנה בשני תנאים מצטברים אשר פורטו בסעיף 4(ב) לנספח לחוזה, והם: סיום בניית המבנה ותחילת הפעלת העסק. לעומת זאת, בסעיף 5 לנספח לחוזה התכוונו הצדדים לקבוע את מועד הפעלת העסק כאינדיקציה בלבד לסיום הקמת המבנה שבתוכו

הוא אמור לפעול. במלים אחרות: הפעלת העסק לא באה במקום החובה להקים את המבנה כפי שתוכנן על-ידי המהנדס , אלא רק כראייה לכך שהמבנה שהוקם אכן הושלם.

7.ואולם , אינדיקציה זו כלל איננה ישימה בנסיבות המקרה שלפנינו, שכן לא הוכח שהמבנה שעליו הוסכם אכן נבנה. על המגרש אכן נבנה מבנה כלשהו, אך, כאמור, החל מהפעלתו של העסק בחודש מרץ 1987 לא נערכו החתונות ב"גני שפרעם" בתוך מבנה זה כי אם בשטח הפתוח. בעובדת קיום החתונות לצידו של המבנה שהוקם אין כדי להכריע במחלוקת בין הצדדים, הנטושה בשאלה האם המבנה שעליו הוסכם כלל גם אולם שמחות. כאמור, בעניין זה לא קיבל בית-המשפט את עדותו של אדוארד ואינני רואה עילה להתערב בממצאו זה.

אשר-על-כן דעתי היא כי יש לדחות את הערעור.

כן אני מציעה לחייב את החברה לשלם לחביב הוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח.

ש ו פ ט ת

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

השופט י' טירקל:

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת ד' דורנר.