ע"א 2594/19שמעון דורלכר נ. חברת Green Park International Inc

1.

לפנינו בקשה לביטול פסק דיננו מיום 14.6.2021 (להלן: פסק הדין ), אשר ניתן על יסוד הסכמת הצדדים במסגרת הליך ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ה"פ 38383-04-18; השופטת ח' זנדברג ). על-פי המוסכם , המשיבות 3-1, יחד ולחוד, ישיבו למערער סכום של 212,768 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן וריבית כחוק מיום 24.12.2019 ועד יום התשלום בפועל, וזאת לא יאוחר מיום 21.6.2021. כן הוסכם כי ככל שהתשלום לא יבוצע עד המועד האמור יישא סכום ההשבה גם ריבית פיגורים עד יום התשלום הפועל. להסכמת הצדדים ניתן תוקף של פסק דין והערעור נדחה ללא צו להוצאות.

2.

בבקשה דנן טוען המערער כי יש לבטל את פסק הדין המוסכם מחמת טעות והטעייה. לשיטת המערער, המשיבות 3-1 לא פעלו להשבת הכספים עד למועד שנקבע בפסק הדין, ויש בכך כדי ללמד כי פסק הדין ניתן בהסתמך על מצג דברים מטעה באשר ליכולתן של המשיבות 3-1 לשאת בתשלומים שנפסקו לטובתו. עוד טוען המערער כי בפסק הדין נפלה שגגה עת נקבע כי חובת השבת הכספים חלה אך ביחס למשיבות 3-1, וזאת על אף שהמשיבה 4 היא הבעלים הרשומים במקרקעין נושא הערעור והכספים הטעונים השבה מצויים בידי נאמנה.

3.

דין הבקשה להימחק. בקשה לביטול פסק דין יש להגיש במסגרת הליך חדש ולא כבקשה נוספת בגדרי ההליך שבו ניתן פסק הדין ( ע"א 7372/14 גאדה נ' בקלינסקי , פסקה 3 (25.10.2017)) . כמו כן, היות שעניינה של הבקשה הוא בביטול פסק דין מוסכם מחמת פגם שנפל לכאורה בהסכמת הצדדים המצריך בירור עובדתי – היה על המערער להגישה לערכאה הדיונית המוסמכת ולא לבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט לערעורים אזרחיים (ע"א 3788/10 בנין נ' הניג , פסקה 9 (3.4.2013); ע"א 9344/04 אנגל נ' עידן מערכות כבלים ישראל בע"מ , פסקה 15 לפסק דינה של השופטת (כתוארה אז) מ' נאור (10.9.2006)).

אשר על כן, הבקשה נמחקת. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.