ע"א 2609-23 ע"א 2609-23

לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערובה במסגרת ערעור על פסק דין המבטל הליך פשיטת רגל. בבקשתה שבכותרת טענה המערערת כי היא מגדלת לבדה את בתה הקטינה. היא טענה לגובה דמי השכירות שהיא משלמת, למשכורתה הממוצעת ולגובה הקצבאות והסיוע שהיא מקבלת. כן טענה כי אין לה עזרה מבני משפחתה, אשר גם הם במצב כלכלי קשה.

המשיב 1 טען כי סיכויי הערעור אינם גבוהים; כי המערערת מיוצגת על ידי עורך דין פרטי ולא ציינה מהם מקורות המימון לכך; וכי היא לא פירטה לאילו גורמים היא פנתה לשם גיוס דמי הערובה.

עיינתי בבקשה ובתשובה. מדפי החשבון שצורפו עולה כי מצבה הכספי של המערערת אינו מן המשופרים (הגם שמעיון בדפי החשבון שצורפו מתעורר ספק אם דמי השכירות משולמים מחשבון זה). לצד זאת, מכותרות כתבי בי-הדין שהגישה המערערת עולה כי היא מיוצגת על ידי שני עורכי דין פרטיים, ולא הובהר מקור המימון לכך. בנסיבות אלה, מצאתי להיעתר לבקשה בחלקה בלבד.

המערערת תפקיד ערובה בסכום של 2,000 ש"ח עד ליום 22.5.2023, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת.