ע"א 2661/08 שהראד קרמנשהצ'י נ. כונסי הנכסים של חברת רוזלינדה אינטרנשיונל

1.

לפניי בקשה מטעם משיב 3 למחיקת כתב ערעור. ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב שדחה תביעה של המערערים להורות למשיבים 1 להעביר נכסי מקרקעין על שם המערערים. לטענת משיב 3 (להלן – המשיב) הודעת הערעור אינה כוללת בחובה נימוקים כלשהם, באופן המנוגד לתקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. נטען כי מלבד אמירה חוזרת כי בית המשפט טעה, אין בהודעת הערעור נימוק כלשהו של התנגדות לפסק הדין. המערערים בתגובה טוענים כי מילאו אחר הוראת תקנה 414 והביאו בכתב הערעור בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות. המערערים ציינו כי במסגרת סכומיהם יפרטו את טענותיהם ויביאו את האסמכתאות המשפטיות לכך.

2.

דין הבקשה להידחות. נקודת המוצא לעניין תקנה 414 היא כי אין בית המשפט משמש "עורך על" של כתבי בי דין שמגישים הצדדים. מזכות הטיעון של בעלי הדין נגזר החופש של הצדדים לנסח את כתבי הטענות ולקבוע את היקפם. כמובן שאין המדובר בזכות בלתי מוגבלת. את זכות הטיעון יש לאזן כנגד אינטרסים אחרים. במסגרת זאת, יש להבטיח את האינטרס של הצד שכנגד לדעת מהי גדר המחלוקת ומפני מה עליו להתגונן. כמו כן, יש להגן על השוויון הדיוני בין בעלי הדין ויש להבטיח ניהול יעיל של ההליך, לטובת כלל הגורמים הנוגעים לעניין. יש לזכור, עם זאת, כי נוכח החשיבות המוקנית לזכות הטיעון של בעלי הדין, השי מוש

בתקנה 414 לתקנות נעשה במשורה, רק באותם מקרים חריגים בהם קיים חשש ממשי לפגיעה באינטרס מוגן של בעלי דין אחרים או לפגיעה בתפקוד המערכת השיפוטית (ראו, ע"א 11829/05 גד כימיקלים בע"מ נ' BI Chemicals Ltd

(לא פורסם, 9.4.2006).

3.

במקרה שלפני, עיון בהודעת הערעור מעלה כי היא אכן רזה ותמציתית, ואולי אף לאקונית במידת מה. ייתכן כי היה מקום להרחיב מעט בתיאור נימוקי ההתנגדות, המשתרעים על קביעות רבות של בית המשפט קמא. עם זאת, לא מצאתי כי הודעת הערעור היא כה חסרה, עד שיש מקום להורות על מחיקת הערעור. מקריאת הודעת הערעור בצמוד לפסק הדין עולים באופן ברור חילוקי הדעות בין הצדדים, ואין לומר כי הודעת הערעור אינה תוחמת בבהירות את גדרי המחלוקת בין בעלי הדין. נימוקי הערעור מובאים בצורה תמציתית כסעיפים עוקבים לסעיפים המגדירים את המחלוקת בכל סוגיה וסוגיה. גם אם הניסוח מסורבל מעט, אין לומר כי נימוקי הערעור אינם מובנים. יש לזכור עוד כי הדיון בערעור יתנהל ממילא על יסוד הסיכומים שיוגשו (ראו, ע"א 6929/05 מגיריש נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם, 5.1.2006) וממילא יהא על המערערים לפרוש טענותיהם בסיכומים. במצב דברים זה, אין לומר כי האינטרס של משיב 3 נפגע באופן המצדיק התערבות בדרך בה נוסחה הודעת הערעור.

הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות.