פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
2713/20
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
Yapi ve kredi bankasi A.S
נ ג ד
המשיבות:
1. האניה
HURIYE ANA
תמורתה בכינוס
באמצעות כונסי הנכסים המשותפים לאניה
2. דינמיק שירותי ספנות בע"מ
3.
BMS UNITED
BANKERS LTD
4.
KPI BRIDGE
OIL L.T.D
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 16.4.2020 בת"ח 935-11-17, שניתן
על-ידי כבוד השופט ר' סוקול
בשם המבקש:
עו"ד ליאב מנחם
בשם המשיבה 1:
עו"ד יוסי שפרינצק;
עו"ד אפרים גלסברג
בשם המשיבה 2:
עו"ד אסף אדר
בשם המשיבות 4-3:
עו"ד יוסי שפרינצק
החלטה
1.
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' סוקול ) בת"ח 935-11-17 מיום 23.3.2020 בגדרה נדחתה תביעת המבקש, בנק הפועל בתורכיה (להלן: הבנק ), למימוש משכנתא שנרשמה לטובתו להבטחת חובותיהם של בעלת האנייה " HURIYE ANA " (אניית מטען רשומה במרשם כלי השיט התורכי, להלן: האנייה ) וחברות הקשורות עמה לבנק.
2.
בחודש פברואר 2017 הגיעה האנייה לישראל ועגנה בנמל אשדוד. נגד האנייה הוגשו תביעות על-ידי נושים שונים בטענות לחובות של האנייה כלפיהם וכן הוגשה בקשה ליתן צו למעצרה של האנייה. צו כאמור ניתן ביום 9.2.2017, ובהמשך לכך הוגשו מודעות אזהרה כנגד שחרור האנייה. בין מגישי מודעות האזהרה היה גם הבנק, בו הודיע כי נרשמה לטובתו משכנתא על האנייה להבטחת סך של 12 מיליון דולר שניתנו כהלוואה לבעלת האנייה. הבנק צירף הסכם שעבוד מיום 2.11.2007 שמכוחו, כך נטען, נרשמה המשכנתא.
3.
בהמשך, בית המשפט המחוזי הורה על מינוי כונסי נכסים לאנייה ואף אישר למכור את האנייה למרבה במחיר. האנייה נמכרה בתמורה לסך של 850,000 דולר שהופקדו בידי כונסי הנכסים לצורך סילוק חובותיה של האנייה.
4.
עם השלמת המכירה והפקדת דמי המכר בידי כונסי הנכסים, ניתנה החלטה ולפיה על כל נושה שהגיש מודעת אזהרה ומעוניין לתבוע את חלקו בדמי המכר, להגיש תביעה מתאימה. בעקבות זאת, הגיש הבנק את התביעה שבנדון לבית המשפט המחוזי.
5.
הדיון בבית המשפט המחוזי התמקד בשאלה האם הבנק הוכיח את רישום המשכנתא והאם הוכח כי עומדת לבנק זכות תביעה המובטחת במשכנתא. בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את תביעת הבנק, וקבע כי הבנק לא הוכיח את החוב הנטען, ומשכך לא הוכיח את עילת תביעתו.
6.
בתוך כך, נקבע כי כדי לזכות בתביעתו הבנק נדרש להוכיח לא רק כי נרשמה לטובתו משכנתא תקפה על האנייה, אלא עליו להוכיח מהו החיוב המובטח במשכנתא וכן להוכיח כי החיוב המובטח לא סולק במועדו. בית המשפט המחוזי היה מוכן להניח כי הסכם השעבוד שהציג הבנק תקף וכי המשכנתא נרשמה כדין, אף שלא הוכח הדין התורכי החל על ההסכם והמשכנתא. ואולם, לצד זאת נקבע כי המשכנתא נרשמה להבטחת חובות של חברת האם של הקונצרן המחזיק גם בבעלת האנייה (חברת Altintas Mermer Ve Tersanecilik ) ולא של בעלת האנייה. לנוכח האמור, ועל בסיס של קביעות עובדתיות נוספות, קבע בית המשפט המחוזי כי הבנק לא הוכיח מהו החוב המובטח במשכנתא על האנייה, לא הוכיח כמה שולם ומהי היתרה לתשלום.
7.
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגיש הבנק ערעור, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. במסגרת בקשה זו (שלמעשה צריכה הייתה להיות מוגדרת כבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור) מבקש הבנק להורות לכונסי הנכסים של האנייה שלא להעביר את יתרת דמי המכר המצויים בידיהם לכל גורם עד להכרעה בערעור.
8.
הבנק טוען כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, ומוסיף כי אם יועבר הסכום המצוי בקופת הכינוס לידי הנושים הנוספים של האנייה (הן המשיבות 4-2) יהיה קשה עד בלתי אפשרי להשיב את הגלגל לאחור אם יזכה הבנק בסופו של יום בערעורו. זאת, מאחר שהמשיבות 4-3 הן חברות זרות, באופן שיקשה עד מאוד לאכוף עליהן את פסק הדין שיתקבל בערעור, ולהיפרע מהן את מלוא הסכום.
9.
המשיבות 4-2 מתנגדות לבקשה וטוענות כי סיכויי הערעור נמוכים, וכי הבנק אף לא הוכיח ששיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לטובת קבלת הבקשה. בתוך כך נטען כי הבנק אינו טוען ובוודאי שאינו מפרט בבקשתו כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך אם לא יינתן סעד זמני כמבוקש ומהו אותו נזק שצפוי להיגרם לו. עוד נטען כי הבנק לא צירף תצהיר לבקשתו כדי לתמוך בה. המשיבות 4-2 טוענות עוד כי עיכוב הסכום המצוי בקופת הכינוס עד להכרעה בערעור עלול לגרום להן נזק משמעותי, בעיקר על רקע המשבר הכלכלי העולמי הנובע ממגפת הקורונה. משכך, ביקשו המשיבות כי אם תתקבל הבקשה למתן סעד זמני, הצו יותנה בהפקדת סכום משמעותי להבטחת נזקי המשיבות בשיעור שלא יפחת מ-25% משיעור הסכום אשר צריך לעבור למשיבות.
10.
לאחר העיון בבקשה ובתשובות לה הגעתי למסקנה כי דינה להתקבל בכפוף להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבות כמפורט להלן.
11.
כידוע, בבקשה למתן סעד זמני בערעור, על המבקש להראות כי סיכויי הערעור להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כאשר ככלל יינתן מעמד בכורה לשיקולי מאזן הנוחות (ראו: ע"א 7123/19 זיו נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פסקה 15 (26.12.2019) ).
12.
בענייננו, אף מבלי להידרש לשאלת סיכויי הערעור, המבוסס בעיקרו של דבר על טענות עובדתיות, מצאתי כי שיקולי מאזן הנוחות מצדיקים לעכב את חלוקת הכספים המצויים בקופת הכינוס וזאת בכפוף להפקדת ערובה להבטחת נזקי המשיבות 4-2, ככל שיידחה הערעור נגדן בסופו של יום.
13.
על אף שקיים היגיון רב בטענה לפיה היות משיב בערעור תושב זר (או חברה זרה) מהווה שיקול ממשי בעת בחינת שיקולי מאזן הנוחות בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין לתקופת הערעור (ראו: ע"א 643/97 קדמי נ' עזבונות המנוחות עמוס (14.5.1997)), הרי ששיקול זה אינו עומד לבדו. כבר נקבע בפסיקת בית משפט זה כי אין בעובדת היותה של זוכה בפסק דין חברה זרה לבדה, כדי לעכב ביצועו של פסק דין שניתן לטובתה, ויש להוכיח תשתית עובדתית לטענה לפיה יהיה זה קשה עד בלתי אפשרי להשיב כספים שיועברו אליה (ראו: ע"א 7440/19 חברת אמבלייז בע"מ נ' DOUBLE U TRADING FUND INC (5.12.2019)). איני סבורה כי הבנק הניח תשתית עובדתית שכזו כנדרש.
14.
ואולם, לנוכח טיב ההליך של כינוס נכסים ומהותו, ומאחר שההליכים בנדון נמשכים ממילא מזה זמן רב, אני סבורה כי האיזון הראוי בין האינטרסים השונים מוליך לתוצאה לפיה יינתן צו זמני לתקופת הערעור לפיו יתרת דמי המכירה תיוותר בקופת הכינוס עד להכרעה בערעור, וזאת בכפוף להפקדת ערובה בסך 50,000 ש"ח להבטחת נזקי המשיבות כתוצאה מעיכוב זה.
15.
לנוכח האמור, יפקיד המבקש בקופת בית המשפט ערובה בסך 50,000 ש"ח עד ליום 18.5.2020, שאם לא כן יפקע הצו הזמני.
16.
סוף דבר: הבקשה מתקבלת בכפוף להפקדת ערובה.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ז באייר התש"ף (11.5.2020).
ש ו פ ט ת